אל תצא פראייר

הייתי בחתונה, ואז הגיע המלצר עם שאלה קשה מאד, פרגיות, עגל, או לשון? בעוד אני מתלבט, זה שלידי ירה את התשובה מזה, ומזה, ומזה! תשובה לעניין!!! ראיתי אותו אוכל מהר, ומסתכל על השעון, הוא הרגיש לא נעים והסביר, אני ממהר לעוד אירוע, נו כבר אפשר להבין את הלחץ, בסך הכל יש לו הרבה מה להספיק, רק תהיתי אם גם שם יבקש מזה ומזה ומזה, מי אמר שאי אפשר לרקוד על שתי חתונות?

אבל בפרשה שלנו, יש סיפור מיוחד לכאלה שרוצים מהכול: “ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם, ויבואו אל משה ויאמרו לו, למה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה' במועדו…” – כלומר, האנשים עסקו במת מצוה נטמאים (מצוה עצומה אשר גם כהן גדול בערב יום הכיפורים, שעוד שעה והוא נכנס לקודש הקודשים! הוא עוזב הכל ומתעסק במצוה הזו), ומה הם מבקשים? מה, בגלל שאנחנו טמאים לא נוכל להקריב קרבן פסח? למה נגרע? למה שנפסיד? מגיע לנו גם מזה וגם מזה…

וכל המפרשים עומדים בשאלה, רגע מה האנשים האלה רוצים, תורה חדשה, הלכות חדשות, ואם המפרשים שואלים, אז בטח גם משה רבנו שאל אותם מה אתם רוצים מחיי? מה בדיוק הם מצפים שהוא יעשה? אבל הם לא ויתרו, אז למשה רבנו לא היתה ברירה, והוא פשוט פנה לבורא העולם בשאלה? מה עושים איתם?

מה אתם חושבים היתה התשובה? טוב, ניתן לכם פסח שני! עם הלכות מיוחדות: אפשר להקריב גם בטומאה, וגם עם חמץ בבית, פשוט תורה חדשה.

שימו לב: א. פסח חוזר. ב. עם טומאה בגוף. ג. עם חמץ בבית. זה כבר לרקוד על שלש חתונות! פשוט תורה חדשה, אפילו בחלומות הכי פרועים לא היינו חושבים על פתרון כל כך משונה! והתקדים הזה נהיה לדורות, אפשר לרקוד על שלוש חתונות! איש איש, כי יהיה טמא לנפש, או בדרך רחוקה, לדורותיכם, ועשה פסח!!! מישהו שמע על סוכות שני, ומה קורה אם למישהו התפלק ואכל בטעות ביום כיפור, אולי נעשה כיפור שני?

מסתבר שברוחניות אין כזה דבר שאין כזה דבר, מסתבר שבקדושה, כל אחד שקצת יתעקש, ינג'ס, ינדנד, ופשוט ירצה באמת, יקבל. בנושא הזה אפשר ללחוץ ולהשיג, או בלשונו של הפסוק: “הרחב פיך ואמלאהו”, כי כל ההגבלות, כל החסרונות, הקשיים והמניעות, הם רק מצד האדם, אבל ה' יתברך אצלו אין הגבלה בלתת, רק צריך לרצות, לכסוף ולהשתוקק.

אם כן האנשים האלה, מתוך תשוקתם הגדולה להקריב קרבן ה' ולעשות רצון קונם צעקו “למה נגרע”, וע”י ההשתוקקות לעבוד את ה', נתקבלה בזכותם דרך חדשה בתורה ובקדושה. ובזה מרומז לימוד גדול: איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה – אם נטמאה ח”ו נפש אדם בעוון, או נשתבשו דעותיו ומהלך בדרך רחוקה מאוד מן התורה והאמונה, ומתעוררת בליבו כמיהה, לשוב לדרך ה', אל יתייאש לאמר: הן כבר רחקתי כל כך איך אפשר לשוב – כל הגשרים נשרפו, אל יאמר הן הטומאה מסובבת אותי מכל צד ואנה אפנה…

כי האדם הזה צריך רק להגביר את ההשתוקקות לתשובה, ולצעוק ולבקש, לדרוש, ולהפציר ולנדנד: למה נגרע… ובזכות ההתאמצות להתקרב אל הקדושה, יראהו ה' דרך חדשה איך להתקרב, איך להגיע לקדושה, רק תבקש!! כי בקדושה הובטחנו: הרחב פיך ואמלאהו!!! אם יש לך מקום בבטן, אין בעיה תיקח כמה שתרצה. מזה ומזה ומזה. אם אתה מספיק צעיר ברוחך, אתה יכול לבקש לרקוד בכל החתונות.

אז רק תתעקשו, ורק תבקשו, למרות שבדרך ההיגיון אין שום סיכוי, ובכלל לא מגיע לנו, תמשיכו לבקש – קדושה, תמשיכו לדרוש – תורה, תמשיכו להתעקש – גאולה, תנדנדו, תפגינו, תדרשו. אל תצאו פראיירים!!!