תספורת

כל שנה אסור להסתפר מאחרי פסח.

אם הכיתה אוכלים בה וישנים בה, הו”ל כבית רבנן. ואם אינה עשויה רק ללימוד גרידא – אין להסתפר.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1106).}

– גם כהן בעל עבירות יכול לישא כפיו, ואינו נפסל מן הכהונה אלא אם עבר עבירה המיוחדת לכהנים.

– אבל כמובן חובתכם להעיר לו (אם  הדבר אפשרי), ולהצילו מעוון חמור זה, שכנראה אינו מודע אליו.

אם תולש דוקא שערות לבנות מתוך השחורות, יש בזה איסור של ולא ילבש גבר שמלת אשה, ומתדמה לנשים. אבל אפשר להקל אם מסתפר כדרכו ויחד עם השערות הלבנות יורדות גם השחורות, וכן אפשר להקל ע"י שתיית תרופה שגורמת לשיער להשחיר. או ע"י גוי. היתרים של האחרונים שהם בשעה"ד ניתנו בעיקר לצורך מי שמתקשה במציאת שידוך. אך הוא הדין גם בנשוי אם יש בדבר חוסר שלום בית. והיותא נכון שאחר שזכה להקים בית כשר ונאמן בישראל, אם אין זה באמת גורם לחוסר שלום בית, לא לשית לבו לכל זה, ושקר החן והבל היופי.

אמנם המקור הראשון הידוע לנו על מנהג זה הוא ממנהג האר"י ז"ל שהובא בשער הכוונות (דף פ"ז ע"א) ובשו"ת ערוגת הבושם (חאו"ח סי' ר"י), הוב"ד בשו"ת יחוה דעת ח"ה (סי' ל"ה), כתב שהוא משום חינוך בהנחת הפאות ויתר המצוות כשמתחיל להיות בר הבנה, ויש לזה סמך מהמדרש. ע"ש. אך לא שמענו שהוא סגולה לשמירה ע"פ הקבלה. ועכ"פ גם אם מידי פעם גזזו מעט במקום שהפריע, יש ענין להמשיך לא לספרו, ובגיל שלוש לספרו לגמרי (היינו להשאיר לו מעט כאדם גדול) ולהשאיר פאות ולחנכו במצוה זו ושאר המצוות. אם כי רבים אומרים שגיל שלוש לאו דוקא ואפשר קצת להקדים או לאחר לפי הענין, ובפרט אם רוצים שיהיה בתאריך ל"ג לעומר (עיין ביחו"ד שם ובשו"ת יצחק ירנן חלק ב' סי' כ"ו)

עיין להרה"צ רבי ישעיה אשר מרגליות זצ"ל בספרו עמודי ארזים (דף נ' ע"א) שכתב: וגם אלו המטמינים את פאות ראשם תחת אוזניהם או ממעל לראשם הרי זה דומה שמתבייש מעצמו באותות שם קדשו וכו' ע"כ הרי שסבר שלהחביא את הפיאות תחת לכיפה אין זה חומרא אלא להיפך. ואף שחלק מן החסידים שנהגו כן מנהג אבותם בידם ולא נמחה בהם. ומ"מ מי שאבותיו לא נהגו כן לכאורה אין נכון שינהג כן, אלא יעבירם מאחורי האוזן ולא יאריכם הרבה אלא כשיעור של אחורי אוזנו שכן הדרך הראויה ביותר ע"פ הקבלה כמבואר באורך בשו"ת יצחק ירנן (חלק ב' חיו"ד סימן ג')