הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א – א. צדקה כנדר ב. מעשר כספים
הלכה פסוקה (חק לישראל): *הצדקה הרי היא בכלל
קרא שאלהפרשת צו – השכמת בית הכנסת
יום אחד נתקף הרב בקנאת סופרים, והחליט שלפחות יום אחד הוא יגיע לפניו. ואכן, באותו יום קם כמה שעות לפני התפלה, ואץ לבית הכנסת.
קרא שאלהפרשת משפטים – בנחת ולא בצער
רק ריבונו של עולם, רפואתו – היא גם רפואה של רופא רחמן, וגם רפואה של רופא נאמן.
קרא שאלהשפתי רננות יהלל פי
"אשמורה ראשונה לשמך חכינו…"
"סליחות!!! סליחות!!! קומו לסליחות!" – הדהד קולו של השמש המסור.
קרא שאלהפרשת נשא – אני יודע שכאשר ד"ר עומד ליד הרב, סימן שהרב חולה״…
פעם הגיעה משלחת מפרנקפורט שבגרמניה אל הגאון רבי חיים
קרא שאלהפרשת במדבר- מספר בנ”י בפרשה, ובפרשת פקודי, אותו דבר בדיוק. היתכן?
למה הוביל 'שגעון' המגבות של הגבאי? מדוע חיכה
קרא שאלההתלהבות מבוקרת
ואין הדבר פשוט כלל, וכמו שמסופר על רבי זושא מניאפולי שדרכו בקדש היתה לעשות המצוות בשמחה רבה, תוך התרגשות והתלהבות עצומה. במיוחד מחבב היה את מצות נטילת ארבעת המינים והדלקת נרות חנוכה, ובשעת עשייתן היה רוקד, מפזז ומכרכר וכל כולו להבת שלהבת יוקדת אש דת.
שנה אחת בליל חנוכה התלהט כל כך בעריכת נרות החנוכיה, עד שמגודל הדבקות נתקלה ידו בחנוכיה, וזו נפלה לארץ ונשפך שמנה.
קרא שאלהבבדיחותא ח"ב (מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל)
כדי לרדת מן ההר אל העם, היה מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל משתמש בכל דרך אפשרית – גם בהומור. באהבת זיכוי הרבים שפיעמה בו, לא התחשב בכך שהדבר עלול כביכול להוריד מרמתו התורנית, ועשה כל אשר לאל ידו, העיקר לקרב לבם של ישראל לאביהם שבשמים * לרגל חג הפורים, אספנו בחופנינו צרור דברי חידוד, שנינה ומליצה שיצאו מפי קדשו של מרן *
קרא שאלהלהסיר לזות שפתיים
"אמר משה יודע אני שישראל רוגנים הם. הריני עושה להם חשבון מכל מלאכת המשכן. התחיל לעשות חשבון עמהם… עם שהוא עושה חשבון והולך על כל דבר ודבר שעשויין כסדר בתוך המשכן, שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה מהן ווין לעמודין ולא היו נראין. התחיל עומד, תמה ואומר: עכשיו ימצאו ידיהם של ישראל עלי לומר שאני נטלתי אותם.
קרא שאלהמשה שפיר קאמרת!
אלה תולדות נח
(חותנו של הגאון רבי מצליח חי מאזוז שליט"א)
נכתב ע"י נכדו י.מ.