מנין פועלים
אם אפשר להתפלל אחר כך אפילו ביחיד, עדיף יותר, ואם לא אפשר להתפלל פועלים בשעת הדחק כזאת.
יש לי 2 שאלות בקשר לקריאה בתורה: 1. בקריאה ביום טוב של ראש השנה העלינו מוספים לתורה, לפני העולה החמישי (משלים) וחזרנו פשוט על איזשהו קטע. אך קרה מקרה והבחור שקנה עליית משלים עלה בתומו לתורה ואנחנו חשבנו אותו לעולה מוסף ואחרי שחזרנו לו על הקטע והוא בירך ברכה אחרונה, הוא ביקש לומר חצי קדיש כי חשב שסיימנו את הקריאה. כשהבנו את הטעות, פשוט המשכנו את הקריאה מאותו מקום שעצרנו לו ועד הסוף הקריאה ולאחר מכן אמר חצי קדיש. השאלה אבל האם היה עליו לברך שוב ברכה אחרונה או שלא היה צריך? 2. כידוע מראים לעולה בתורה את המקום שבו קוראים לפני הברכה, ואם הראינו בטעות מקום שמופיע לפני, חייבים לחזור אחורה. קרה מקרה בשבת שעלה עולה מוסף ואני חשבתי שהוא עולה חדש הוא ולכן הראיתי לו את המקום שאליו הגענו. אך לאחר שבירך, אמר לי הגבאי שצריך לחזור כמה פסוקים אחורה כי הוא מוסף ושהקריאה החדשה "שמורה" לעולה הבא שקנה את העלייה. מה הדין במקרה זה? האם לחזור אחורה למקום שלא הראיתו לו ואז להמשיך עוד קצת מהמקום שכן הראיתו לו או שבכל מקרה לקרוא לו את הקטע החדש?
1. א – הטוב ביותר היה להעלות אדם חדש שיקרא את המשלים, ואת הקדיש יאמר הבחור הראשון שקנה אותו באמת (בד"כ לא אכפת לעולים אם יעלו משלים או מוסף, והעיקר בשבילם הוא הקדיש).
ב – אם הבחור הקונה מתעקש לקרוא גם את המשלים, מותר לו לעלות למשלים ויברך כרגיל לפניה ולאחריה. מאחר שכבר נסתלקה הברכה שברך על עלייתו הראשונה (ע' ס' קל"ז ס"ה ובאחרונים שם).
ג – בדיעבד מה שעשיתם לקרוא בלי ברכה – בודאי יצאתם בזה ידי חובה. בפרט שמעיקר הדין לא היה חיוב כלל לקרוא את הסיום כמבוארבשו"ע (סי' קל"ז ס"ג).
2. אם אפשר לקרוא לעולה הזה ג' פסוקים (בלבד) מהקריאה החדשה (והשאר יישאר עבור העולה הבא) – זה הכי טוב. [ אבל גם אם אי אפשר (וכגון שהקריאה הבאה קצרה מאד), אין לשמוע בקול הגבאי (ולהכניס את העולה הנוכחי לספק ברכה לבטלה), אלא יש לקרוא לו את הפסוקים שהראית לו, ואת העולה הבא יפצו בפעם אחרת. (אחרי הקריאה תסביר לגבאי ולעולה את ההכרח ההלכתי לכך עפמ"ש בשו,ע סוף סי' ק"מ…)]