טעה בקידוש שחרית
יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.
בליל שבועות האחרון חילקו בבית הכנסת פחיות של משקה אנרגיה xl שעל כל פחית אפשר לקבל אחר כך החזר של 30 אגורות. ובא אדם אחד ושאל האם יכול לאסוף את הפחיות ולהנות מהם אחר החג, כיון שאם לא יאסוף הם יזרקו על ידי הגבאים. ושאלתי היא: האם יש חילוק אם עושה כן באופן שניכר שכוונתו להנות לאחר החג, דהיינו שאוסף רק את הפחיות הנ"ל, לבין אם יפנה את כל הלכלוך, ורק לפני שזורק לפח יצניע את הפחיות בצד. [שלא תהיה הכנה ניכרת]. וכן האם זה נקרא במקום הפסד [כמו שמותר להכניס את החומוס למקרר אחר סעודה שלישית שלא יתקלקל] או שזה נקרא מניעת רווח ואסור? ואם מותר, מה החילוק בין דין זה לדין שמותר לבשל מים של חבית שלימה אע"פ שצריך רק לכמות מועטת, אך ורק אם ממלא הכל בבת אחת, אך אם מוסיף עוד כלים עם מים לכלי שעל האש - אסור, וגם כאן, הרי הוא אוסף כל פחית ופחית בנפרד?
– נראה לענ"ד שצדדי האיסור שהזכרת – הם הנכונים, ואפילו ירצה להפריד הפחיות רק כשיגיע ליד הפח – יש להחמיר (ואדרבא בזה בד"כ יש לחוש גם מצד "בורר"), ואין להתיר מצד מניעת הפסד, אא"כ מדובר על הגבאי בעצמו, ודמי הפקדון עוברים לביהכנ"ס.
– וחוששני שלא רק איסור "הכנה לחול" יש כאן, אלא ממש התעסקות בחפציו ובמלאכתו.