מיכאל הכהן הגדול
| מאת הרב אביחי סעדון |
שאול בחיר ה’
(נכתב ע"י גיסו הרה"ג רבי רפאל הכהן שליט"א ר"מ בישיבת "יצחק ירנן")
נטפי זכרון על האברך הרב רפאל קבלן ז"ל
כ"ו חשון תשמ"ה – י"ג מנחם אב תשע"ו
(נולד בהוי"ה ונפטר באח"ד)
מאת אביו שיבלח"ט הרה"ג ר’ אליהו קבלן שליט"א
קרא שאלה
לא גבה לבו ולא רמו עיניו
בדיקת שמיעה
אגרת מלב אויב
לשון הזהב של הרמב"ם. חלק ג’
הרמב"ם מדת קונו יש בו, מחייה מתים ברחמים רבים – ראשי תיבות רמב"ם. וכמו שאמר המשורר בראש מאמרנו: "החייה מתים תוך בור גלות – על עצמותם צפד עורם". כמה מן האהבה והרחמים הרעיף על יהודי תימן בזמנו שעמדו כמעט להתאסלם מרוב יאוש, והרמב"ם ז"ל הוריד עליהם טל של תחייה ותקוה באגרתו הנשגבה
קרא שאלהלשון הזהב של הרמב"ם
הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.
קרא שאלההנסיון האמיתי
הצצה לספר מרתק על תולדות חכמי זרזיס, שלשה סיפורים מכוננים מרחובותיה של העיר
רבנו משה ב"ר מיימון – חלק ב
תולדות הגאון רבי משה (בישי) מימון זצ"ל מגאבס
מאחורי הפרגוד
פרשת ביכורים| מי אוהב את השכינה?
יש תשובה לטילים – חלק א’
תולדות הגאון רבי נסים הכהן זצוק"ל – חלק ב’
מלך על כסא רחמים
בשולי הגלימה – חלק ב’
בשולי הגלימה – חלק א’
עצרת תפילה וזעקה
לפני התיבה עבר הגאון רבי אליהו בנימין מאדאר שליט"א ראש כולל "פקודת אלעזר" באלעד, והשתתפו בו מוה"ר הגאון רבי צמח מאזוז שליט"א, ראש הכולל הגאון רבי דוד עידאן שליט"א ועוד רבים מרבני הישיבה.