*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

לרגל הופעת המהדורא החדשה של הספר “הכתב והמכתב”,

ויקרא אל משה וידבר אליו ה’ מאהל מועד

כאשר אשת פוטיפר מפתה את יוסף הצדיק, הוא נזעק ואומר: “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים” (בראשית לט, ט). המלים “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת”, ו”חטאתי לאלוקים”, הן בעצם אותה משמעות. מדוע כפל יוסף את דבריו?

כאשר משה יוצא לראשונה מארמון פרעה, לראות במה יוכל לעזור לאחיו הנאנקים תחת עול העבדות, הוא רואה לנגד עיניו שתי תקריות מצערות. הגאון רבי אליהו מאדאר זצ”ל (רבו של מושב איתן) בספרו “באר מים חיים” מאיר את אותן היתקלויות מזוית ראיה מיוחדת:

למרן רבנו עובדיה יוסף זצ”ל נודע על מצבו, והוא קרא את אביו של האיש אליו וכן את שני אחיו. אביו של אותו יהודי היה כבר זקן מופלג ובעל ממון רב. סיפר להם מרן את המצב לאשורו, וביקש שיסייעו בידו לחסל את חובותיו מבלי שייגרע חלקו בירושה העתידה. לא קל היה לאחים להסכים לרעיון זה, אך מרן ישב עמהם זמן ארוך ושכנעם בחשיבותו, עד שהסכימו.

המבדיל בין קודש לחול, כי מי על כבודו

מגיד מישרים, ושולחנו סמוך לארבעה טורים. את כל

"בא וראה כמה חביבות מצוות על משה רבנו, שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה, והוא נתעסק במצוות, שנאמר "חכם לב יקח מצוות"

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".

יש להבין היאך הצליח פרעה למשוך ולשדל את עם ישראל שהיו אנשים מכובדים, שיעבדו בעבודות פשוטות ובזויות, בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, עבודה שמעולם לא הסכינו לה? איזה סיכוי יש לשכנע יהלומן למשל לעבוד באשפה?

עונה לו הקב"ה ואומר לו: "בני, ההפך הוא הנכון, דוקא בתקופה זו של חייך, הייתי צמוד אליך יותר מתמיד, כל כך צמוד עד שנשאתי אותך על כפיים, ופסיעות בודדות אלו שאתה רואה אלו הפסיעות שלי בלבד כאשר אתה נישא על כפיי…".

♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג מִדּוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בַּאֲמִירַתם ♦ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּסְלִיחוֹת ♦ כַּוָּנָה וְדִקְדּוּק בַּסְּלִיחוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מֵהִלְכוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת ♦ תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף מִסְּלִיחוֹת ♦ ועוד ועוד

♦ חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת ♦ סִימָן וְעֵזֶר לְכָל הַשָּׁנָה ♦ הִלְכוֹת חֹדֶשׁ אֱלוּל ♦ הַזְּמַן הַמֻּבְחָר לִסְלִיחוֹת ♦ שִׂימַת לֵב בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מְלַמְּדִים וּשְׂכִירִים ♦ עֲדִיפוּת לִסְלִיחוֹת בְּמִנְיָן ♦ קְטָעִים בַּאֲרָמִית בְּיָחִיד ♦ ועוד ועוד

"אשמורה ראשונה לשמך חכינו…"

"סליחות!!! סליחות!!! קומו לסליחות!" – הדהד קולו של השמש המסור.

מהדגשת הפסוק בתחילת הפרשה “ואתחנן אל ה' בעת ההיא“,

[ערוך מדברים שנאמרו ביום פטירתו, בשעת ההלויה, ובאזכרת

ארץ ישראל מכונה בתורה בכינוי הציורי “ארץ זבת

התרגשות בעולם התורה: אחרי שלשה עשורים של עבודה דקדקנית, הופך ה’משנה ברורה’ לספר הלכה למעשה המתאים גם לספרדים ועדות המזרח | בעבודה גדולה וחסרת תקדים, עמלו ת"ח ומו"צ לעבור בין רבבות פסיקותיו של מרן החפץ חיים, ולציין היכן שהפסיקה אינה תואמת לדעת מרן וגדולי האחרונים הספרדים | הפרויקט הכביר בו השתתפו עשרות פוסקי הלכה, החל באמירה אגבית של מרן בעל ‘איש מצליח’ וביוזמה היסטורית של בנו שהנציח את הרגע | הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט"א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט"א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש"י לר"ת).

לפתע הבחין באבן בוהקת. הוא קירבה לעינו והתרשם שמדובר במרגלית יקרה. טמן את המרגלית בחיקו, וניגש נרגש אל סוחר תכשיטים כדי שהלה יאמוד את שוויה. בחן הסוחר את המרגלית בהתפעלות, הפכה מצד לצד ולאחר כמה רגעים הכריז: "אני מוכן לקנותה בחמישים זהובים". האיש לא התמצא במחירי אבנים טובות, אבל ידע שבכל אופן חמישים זהובים זהו סכום עתק. הוא נעתר לעסקה, נטל את חמישים הזהובים ופנה בלב שמח לעבר ביתו.

אך המצרים לא רק שלא הכירו טובה, אלא כפרו בטובה, כמו שנאמר "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" (לעיל א, ח). וצריך להבין שגם אם היה זה מלך חדש ממש, וכי באמת לא שמע על מלך בשם יוסף שהביא ברכה עצומה למצרים שנים מועטות קודם לכן? איך הוא מֵעֵז להתנכר ולהתאכזר כך לצאצאיו?

בספרו “נפש חיה”, מסביר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ”ל