הלכה יומית – אדר התשע"ט

יום הששי כ”ט אדר ב' תשע”ט 

הלילה (- ליל שבת) ליל ראש חודש ניסן, נוהגים בג'רבא ובלוב ואולי בעוד מקומות לעשות 'בסיסה'.

'בסיסה' כותבים אותה בס' אבל אומרים אותה בש', מה נעשה להם…

הבסיסה הזאת זה מין מאכל משעורים עם תמרים וכו'. לוקחים כפית או כף, מגיסים בה את הבסיסה, ואומרים: “יא פאתח בלא מפתאח… תרזקנא ותרזק מננא”, כל מיני דברים כאלה.

ואומרים שזו סגולה לפרנסה לכל השנה.

אבל השנה יש בעיה כי זה בשבת, ויש שאלה אם מותר לעשות 'בסיסה' בשבת, או שזה נחשב לש כשאתה מערבב?

רבי רחמים חי חויתא הכהן ע”ה בספרו 'זכרי כהונה' נשאל על זה, וכתב שלדעת מרן זה מותר, כי הדבר כבר קלוי ואין בו דין לישה. כי דין לישה זה רק לפני הקלייה.

אבל בשני תנאים; 

דבר ראשון – שלא יטרוף [-יערבב] בכח אלא בנחת.

ודבר שני – שיעשה כמות שיגמור אותה בליל שבת, ולא יעשה כמות גדולה למחר ומחרתיים. 

ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע”נ נחמה בת דבורה, יוסף חיים בן מלכה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, ויצחק ז''ל בן רחל תבלח”א.

יום חמישי כ”ח אדר ב' תשע”ט 

אף מי שהיין מזיק לו, חייב בשתיית ארבעה כוסות בליל הסדר.

וזה דוקא בהיזק קל כמו כאב ראש, אבל אם יש לו למשל סכרת וכדומה – שאסור לו לשתות יין, יש עיצה שלא ישתה יין רגיל אלא י'ין א'דום י'בש, שהראשי תיבות של זה כמו ראשי התיבות א'ברהם י'צחק י'עקב – בזכות אברהם יצחק ויעקב, היין הזה לא יפריע לו. 

ויקח גם כן כוס קטנה שיש בה שיעור בדיוק – 81 cc, או אפילו 86 כמנין 'כוס', ולא צריך שיהיה כולה יין אלא מספיק רובה יין ומיעוטה מים. ובזה גם כן יוצא ידי חובה.

גם יש חולי צליאק שאינם יכולים לאכול מצות מחיטה, ויש בשבילם מצות משיבולת שועל שמותרות. חכמים נתנו חמשה מיני דגן שאפשר לעשות מהם מצות.

ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע”נ יוסף בן רחל, חנה בת רחל, פנחס בן תראכי רחל, וסיגל סיגלית בת מרים.

יום רביעי ז”ך אדר ב' תשע”ט 

צריך לקנות לפסח דברים מהודרים ולא לסמוך על כל הכשר.

אבל מהו ההכשר הכי מהודר? אגלה לכם: ההכשר הכי מהודר זה מה שאדם עושה בביתו. כי אפילו הבד”ץ הטוב בעולם, לא ישווה למה שעושה בבית. 

ולא מפני שהוא יותר טוב מהמשגיחים בבד”צים חלילה כי כולם טובים, ובוודאי המשגיחים בכל אתר ואתר שמים לב ומשתדלים ועושים עבודה קשה, אלא שהם עושים בסיטונאות מאות ואלפים של טונות. ושגיאות מי יבין, כי כמה יכולים להיזהר בזה?! 

אבל כשאדם עושה בביתו זו כמות מצומצמת, וממילא יכול להשגיח בקלות ולא להסיח דעתו. ומי שבידו שלא יקנה דברים מוכנים כלל.

ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע”נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, יוסף חיים בן מלכה.

יום שלישי כ”ו אדר ב' תשע”ט 

“כל הנוטל ידיו לסעודה ואינו מהפך ידיו אנה ואנה בשעת הנטילה, קרוב  לודאי שהמים לא באים על כל היד, וכנראה בחוש הראות.

לכן יזהר להפך ידיו בשעת הנטילה אנה ואנה, כדי שיבואו המים על כל היד” (בא”ח).

אחר כך מביא הרב 'בן איש חי' שכאשר אדם מגביה ידיו בשעת ברכת 'על נטילת ידים', יכוין להכניס קשר הזרועות לפנים. יש מי שחשב שידבק את זרועותיו ואמר שזה דבר בלתי אפשרי, אבל באמת אין הכוונה כך, אלא הכוונה שיהיו על הבטן ולא לפשט אותם לצדדים מחוץ לגוף.

וחוץ מזה, שבאמת אפשר גם להדביק את שני המרפקים זה בזה. ילדים קטנים עושים את זה בקלות. אבל בעיקרון אין צורך להדביקם זה לזה אלא העיקר להכניס אותם לפנים.

ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע”נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, פנחס בן תראכי רחל.

יום שני כ”ה אדר ב' תשע”ט 

צריך להיזהר באמירת י”ג מדות, כשאומרים: “על פניו ויקרא..” להפריד בין שני הוא”וין, שלא לבלוע אחת מהם – פניו | ויקרא… “על פניו” בטעם מפסיק (זרקא), לכן לא עשו פסק, אבל צריך אדם להיזהר שלא יבלע וא”ו זו בוא”ו השניה.

*****

לא כדאי להשתמש במברשת שינים של כל השנה לפסח, אלא ישאיר אותה עם החמץ ויקנה מברשת שינים חדשה.

*****

בערב פסח בבוקר, אם אפשר לאכול אורז (ולא חמץ), הנה מה טוב. ואם אוכל לחם, שאז יכול להישאר איזה פירור בין השינים ויכול להתפורר בלילה עם אכילת האפיקומֶן (ויש על זה סיפור ב'בן איש חי'), ינקה היטב את השינים במברשת שינים של כל השנה, ואחר כך יצניע אותה עם החמץ ויקח מברשת שינים חדשה ומשחת שינים חדשה.

ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע”נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, פנחס בן תראכי רחל.

יום חמישי כ”א אדר ב' תשע”ט 

אחרי בדיקת חמץ יבטל את החמץ ויפקירנו ויאמר: “כל חמירא דאיכא ברשותי” – המלה 'חמירא' כוללת גם חמץ וגם שאור – “דלא חזיתיה ודלא ביערתיה, ליבטיל וליהוי כעפרא דארעא”. 

ויש אומרים: “וליהוי “הפקר” כעפרא דארעא”, וככה נהגנו בחו”ל. הרב עובדיה מביא מחלוקת ארוכה בזה, ואמר כיון שיש דיעות לכאן ולכאן, ואומרים 'כל חמירא' שלש פעמים, פעם אחת יאמר: “ליהוי “הפקר” כעפרא דארעא” ופעמיים יאמר בלי מלת “הפקר”.

* צריך לומר את הביטול בשפה המובנת לו, שלא יחשוב שזה סתם סגולה / תחינה / בקשה…

ואם לא מבין מה שאומר, לא יצא ידי חובת הביטול. כי צריך להבין את זה. לכן יש נוהגים לתרגם את המלים האלה גם בערבית (בחו”ל) וגם בעברית, כי הנוסח הרגיל הוא בארמית ולא כולם מבינים.

* ונוהגים לומר הביטול שלשה פעמים – לייתר חיזוק (וטוב להוסיף מלת 'הפקר' באחת הפעמים וכנ”ל).

ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע”נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, יצחק ז”ל בן גממארה תבלח”א.

יום רביעי כ' אדר ב' תשע”ט 

בבדיקת חמץ, לאחר שבירך אסור לדבר כלל בין הברכה לבדיקה. ואם עבר ודיבר דברים שלא שייכים לבדיקה, צריך לחזור ולברך.

ובאמצע הבדיקה, רשאי לדבר כל מה שיש בו צורך לענין הבדיקה, אבל לא דברים אחרים – כלל ועיקר.

* ואפילו כבר התחיל בבדיקתו, אין לדבר כלל עד אחר הביטול (שעושים לאחר הבדיקה), כי יש אומרים שצריך לחזור ולברך גם באופן כזה, ועוד שעל ידי זה שמדבר בדברים בטלים מנושא לנושא – אינו נותן לבו לבדוק כראוי.

ומכל מקום, אם עבר ושח דברים בטלים, אם כבר התחיל בבדיקה – אינו חוזר לברך, שספק ברכות להקל.

* מותר לענות 'אמן יהא שמיה רבא' באמצע הבדיקה. 

וכן אם שמע קול רעמים, יברך.

וגם ברכת 'אשר יצר' (אם הוצרך לכך) יברך באמצע הבדיקה, כי יש לחוש שמא ישכח לברך אחר הבדיקה.

ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע”נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, וחנה בת רחל.

יום שלישי י”ט אדר ב' תשע”ט 

* בליל בדיקת חמץ, אם עדיין לא התפלל ערבית והגיע זמן הבדיקה, יקדים להתפלל ערבית ואחר כך יבדוק.

ואם יש שם איש אחר, יבקש ממנו שיזכירהו לבדוק מיד לאחר תפילתו, ויתפלל מיד ערבית.

* קודם הבדיקה צריך לברך “ברוך אתה השם אלקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציונו על ביעור חמץ”. ואם טעה ואמר “וציונו *לבער* חמץ”, גם כן יצא ידי חובה.

ומדוע מברך “על ביעור חמץ” ולא “על בדיקת חמץ”? כי הבדיקה כולה נעשית רק בשביל הביעור.

ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע”נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, פנחס בן תראכי רחל.

יום שלישי כ”ח אדר א' תשע”ט

מחר תענית אסתר. למה קוראים לתענית על שם אסתר? כי אסתר אמרה: “וצומו עלי שלשת ימים לילה ויום”. 

כתוב בלוח של הישיבה שהתחלת התענית ב-4:23 (לפנות בוקר), זו טעות! תחילת התענית בשעה 4:33.

ערבית ליל פורים – לכתחילה מחכים 18 דקות אחרי השקיעה. אבל אם הציבור לא יכולים לחכות, אפשר לעשות מיד ערבית וקריאת המגילה, ואחרי התפילה לחזור על קריאת שמע.

ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע”נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, פנחס בן תראכי רחל.