הוצק חן – ראיון עם מחבר הספר הכתב והמכתב

לרגל הופעת המהדורא החדשה של הספר “הכתב והמכתב”, נפגשנו עם המחבר שליט”א לשיחה על ספרו שפרץ דרך והעניק לכלל הציבור את אחד התחומים שהתברכה והתייחדה בהם הישיבה, ונעזרים בו תלמידי חכמים ועורכים מההוצאות החשובות ביותר * חכמות בחוץ תרונה

| הרב הלל יהודה פלוטקין |

את ידידנו בוגר הישיבה הרב עובדיה חן שליט”א אין צורך להציג בפני הקוראים. ספריו נפוצים על כל פני הארץ, סגנונו המיוחד והכובש נודע לתהלה, ואף מרן שליט”א משבחו ומהללו בכל הזדמנות.

לא קל היה לשכנעו להתראיין באכסניה שהוא עצמו מופקד עליה. הוא טען לניגוד עניינים, אך אנו דחקנו בו והבטחנו כי לראיון זה תהיה טריטוריה עצמאית…

ובכן, בראשית הראיון ביקשנו לדעת איך הכל התחיל?

“מאז שאני זוכר את עצמי, הכתיבה היא חלק ממני. בתחילה כתבתי דברים פשוטים שהיום אני קצת מתבייש מהם, אבל בכתיבה הכלל הוא שרק הזמן עושה את שלו – ככל שכותבים יותר, הכתיבה משתפרת. כשזכיתי להיכנס לישיבה, כתבתי כמו כולם חידושים ותשובות בהלכה עם הדרכה צמודה של רבני הישיבה ובראשם מרן ראש הישיבה שליט”א, והכתיבה הפכה להיות יותר משמעותית מסודרת ומאורגנת.

• מתי אתה מבין שאתה נמשך לתחום ועתיד לצמוח בו?

“למעשה, אני חייב הכרת הטוב בזה ובעוד תחומים למורנו הרב צמח מאזוז שליט”א שלאחר שיצא ספרי “הכתב והמכתב”, הציע לי לערוך את הספר “עמוד ההוראה” על תולדותיו של מרן רבי כלפון משה הכהן זצ”ל, וכל השאר כמו שאומרים – היסטוריה…”.

• באיזה שלב עלה בדעתך הרעיון המקורי לכתוב ספר על הכתיבה?

“בשנת תשס”ב בהיותי בחור בשיעור א’ ישיבה גדולה, שמתי לב שאין ספר שאפשר למצוא בו הדרכה מסודרת על כללי הכתיבה התורנית, והתחלתי לאסוף כללים ששמעתי ממרן ראש הישיבה ומשאר רבני הישיבה וכן מהנסיון האישי שלי. חשבתי לתומי כי כל הכללים יסתכמו בחוברת שאחלק אותה לזיכוי הרבים. התוצאה הפתיעה אותי. למפרע הובנה אמרתו הידועה של מרן הגה”ק רבי מצליח מאזוז זצוק”ל: “חכמת הכתב והמכתב ארבע מאה פירקי אית בהו” (מליצה ע”פ לשון הגמרא בע”ז דף י”ד ע”ב)”.

• כשאני חושב על כך, זה באמת מורכב למצוא כללים בכתיבה ולסדרם בצורה ברורה. תוכל לגלות לנו כיצד בנית את הכללים ומהיכן שאבת אותם?

“חלק גדול מהכללים פשוט למדתי בדרך השלילה. כלומר, הייתי מקבל ביקורת שלא כותבים בצורה כזו, מנסה להבין מה הטעות, למה הגעתי לטעות הזו, ואיך באמת נכון לכתוב, ובונה מזה כלל.

“הקושי הגדול שעמד בפני הוא להביע בכתב את הכללים האלו שמעצם טבעם קשים להיכתב, ובהרבה מהם צריך ממש להיכנס לפסיכולוגיה שמאחורי הכתיבה ולנתח למה סגנון מסוים יותר טוב מסגנון אחר וכיוצא. היו כללים שלקח לי לגבש אותם ולנסח אותם שעה שלימה.

“כדוגמא אני נזכר כעת בכלל ששמעתי ממרן ונכתב אחרי אין-ספור טיוטות, כדלהלן: “יש שתי דרכים להפנות לספר: אפשר לציין לספר עצמו ואפשר לציין למחבר הספר. כאשר מציינים לספר עצמו, יש לכתוב בבי”ת – “עיין בספר משמרות כהונה” (לדוגמא), או בקיצור “עיין במשמרות כהונה”. ואילו כאשר מציינים למחבר הספר, יש לכתוב בלמ”ד – “עיין להרב משמרות כהונה”, או בר”ת “עיין להמש”ך” (ר”ת להרב משמרות כהונה). ולכן אין לכתוב: עיין ברש”י / ברמב”ם / ברשב”א, או: ראיתי ברש”י / ברמב”ם / ברשב”א (בבי”ת), משום שהם מחברי הספר, ולא שם הספר, וסגנון זה משמעותו שיש לעיין בשם של רש”י / הרמב”ם / הרשב”א, אלא יש לכתוב: עיין לרש”י / להרמב”ם / להרשב”א. אמנם ניתן לכתוב: “עיין בפירוש רש”י” או “עיין בחידושי הרשב”א””.

“דבר מפתיע קרה לי במהלך כתיבת הספר. חשתי שיותר מאשר אני בונה את הספר, הספר בונה אותי (בבחינת ‘הגולם קם על יוצרו’…), כאשר הודות לכתיבת הספר, אני נותן דעתי לכתוב בצורה נכונה ולשפר כתיבתי”.

• אני נזכר שזרעי הספר ניטעו בקובץ “משה ואלעזר”, תוכל לספר לנו על כך?

“כשהתגבש לי חומר לפרק מסוים, הרגשתי שאני חייב לעשות עם זה משהו. ניגשתי למורנו הרה”ג ר’ מיכאל סגרון שליט”א והעליתי בפניו הצעה שבקובץ הנפלא “משה ואלעזר” יהיה מדור שבו אפרסם בכל פעם כללים בכתיבה לפי נושאים. זה היה נראה תמוה ויומרני בעיניו, והוא ביקש לראות דוגמא. הצגתי בפניו את הדוגמא, מצא חן בעיניו, וכך בזכות האמון שהוא נתן בי, בכל קובץ התפרסם מדור של כללים כאלו בשם “התורה שֶׁבַּכְּתָ’ב”, כשמרן שליט”א מגיה כל מדור עובר לפרסומו.

“אני חייב לציין שהרבה מהחברים בישיבה סייעו לי בכתיבת הספר והגיהו לי חלקים ממנו באחוות חברים מיוחדת שמאפיינת את הישיבה. בנוסף, לפני שיצא הספר, הנחתי טיוטא של הספר בישיבה, והבחורים מילאו אותה בהגהות”.

• כמעט אין עמוד בספר שמרן שליט”א לא נזכר בו. תוכל לספר מה מדת המעורבות שלו בספר?

“למעשה, הספר כולו מושתת על פי משנתו והשראתו. בטיוטא של הספר ציינתי זאת על גבי הכריכה, אך מרן העביר על זה קולמוס וכתב “מפי סופרים ומפי ספרים”. כל הערה שקיבלתי ממרן, ענדתיה עטרה לראשי והפכתי אותה לכלל… הייתי עובר גם על מחברות תלמידים שמרן הגיה, ולומד מהגהותיו כללים. זכיתי גם לשאול בכתב ובעל פה עשרות שאלות על כתיבה. בכלל זה, למדתי מספר כללים גם מההגהות והתיקונים שהגיה לי מרן שליט”א כשעבר על הספר עצמו. אפילו לאחרונה כשיצא חלק ב’ של הספר והגשתי אותו למרן, מרן העיר לי הערה חשובה שתופיע אי”ה במהדורא הבאה. וגולת הכותרת מרן טרח ועבר על הספר בטובת עין מופלגת, ותיקן והגיה כיד ה’ הטובה עליו. ובאיזהו מקומן אף הוסיף מדיליה משפטים שלמים, ובמקום אחד הוסיף בגיליון סעיף שלם (למי שמסתקרן אציין שהוא בח”א פרק ח’ סעיף י”ז). ואף גם זאת נטה אלי חסד והדריכני וסייעני בכל הקשור לספר”.

• מספריך הרבים ניכר שהושפעת במישרין גם מסגנון-כתיבתו האישי של מרן שליט”א במאמריו היקרים…

“אכן, תמיד נמשכתי אחר סגנון כתיבתו המשלב כתיבה ספרותית עם צחות לשון מיוחדת שמקורה מן השיטין ספרות התלמוד והתנ”ך. גם אמנות הקיצור והסדרנות שלו מופלאה, כל מלה בסלע – אין יתר ואין חסר. בחלק ממאמריו הריתמוס והקצב מושלמים והם ממש נקראים כשיר. הנה דוגמא ללשון מליצית שלו: “שאננה היא יהדות ספרד מנעוריה ושוקטת היא אל שמריה ובגולה לא הלכה (מימי הגירוש ואילך), על כן עמד טעמה בה וריחה לא נמר”  (קובץ מאמרים ח”ב עמוד ת’).

“אגב, מעניין להבחין בין סגנון המאמרים שנכתבו בחו”ל שהם בלשון משנתית, לבין המאמרים שנכתבו בארץ שהם בלשון יותר ספרותית עכשוית. המדהים בעיני הוא שמרן אינו נזקק לטיוטות, במשיכת קולמוס אחת יוצא תחת ידו מאמר מושלם. היו פעמים ששברתי את קולמוסי ולא הצלחתי לכתוב משפט בסגנון ראוי, ונדהמתי לראות איך מרן בהגהה פתר את הבעיה בהוספה או שינוי קל”.

• כיצד אתה רואה את ההבדל בין מהדורא ראשונה של ח”א למהדורא שניה ולאחר מכן למהדורא שלישית?

“האמת שכבודו נוגע בנקודה מרתקת. קרה לי תהליך אישי מעניין. כאשר חיברתי את הספר במהדורתו הראשונה, הגהתי אותו אולי עשרות פעמים, עד אשר הייתי משוכנע שהעריכה מוצתה ולא ניתן לשפר יותר. מאז שיצא הספר, עד שהתחלתי בעריכת המהדורא השניה, עברו כשבע שנים. זה ייראה מוזר, אבל במהלך כל אותן שנים הקפדתי לא לעיין כלל בספר, מתוך כוונה שכאשר אגש לעריכת מהדורא חדשה, אוכל לבחון הדברים במבט חדש וביקורתי יותר. ואכן, כאשר ניגשתי לערוך את המהדורא החדשה גיליתי להפתעתי כי בס”ד כל צורת כתיבתי השתנתה מאז לטובה, וניכרו הבדלים משמעותיים רבים. מסתבר שהנסיון בכתיבה חשוב לאין ערוך. זו מלאכה שבכל יום שעובר רואים בה התקדמות, ואין סוף להתקדמות בה. אגב, כך עשיתי גם בין המהדורא השניה לשלישית, ושוב זה עזר לדייק יותר את הדברים”.

• איך המשוב שאתה מקבל על הספר ומה מדת השפעתו על כלל הציבור? [אני אישית יכול לספר על עצמי, שבהיותי בתחילת יש”ק למדתי את הספר ברצף, ושוב אחר חצי שנה עשיתי חזרה. וחושבני שהשפיע עלי הרבה מאד! (במשך השנים כשהכרתי לעומק את ספרי מרן שליט”א, הבנתי למפרע מהיכן שאב כת”ר את החומר). גם ראש הכולל שלי, חכם וסופר, שאינו קשור כלל לישיבה, סיפר לי שאת עיקר דרכי הכתב והמכתב למד מספר זה. ופעם נגשתי לשאלו בענין “אמירת דבר בשם אומרו” במקורות השותי”ם, וענני: הכי התחברתי למה שכתב ב’הכתב והמכתב’ בשם הרב מאזוז…]

“תודה לאל אני מקבל משוב מהרבה עורכים בהוצאות הגדולות, כמו “עוז והדר” ועוד, שנעזרים בספר. השמחה שלי היא שהספר לא נשאר רק בתחום הסביבה שלנו, אלא מתייחסים אליו כספר הדרכה מקצועי בלי לשייך אותו לקהילה כזו או אחרת. אציין אפילו שמשום מה יש לו ביקוש גם בקהילות סאטמר בארצות הברית…”.

• אתה רואה שיש בזמננו התקדמות בהבנת החשיבות של כתיבה נכונה עם הַכְוָנָה?

“אני מתרשם שיש יותר מוּדעוּת. רבים אמרו לי שבעקבות הספר הם נותנים יותר את דעתם לחשיבות הביקורת בכתיבה. לפני כמה חודשים התקשר אלי יהודי מצרפת וסיפר שעצם קריאת הספר נתנה לו חשק לכתוב, כי הוא ראה שהכתיבה זה תחום שיש בו גם יצירה ואמנות”.

ארכו הדברים, ועדיין לא הקפנו בקצה המטה את נושא הכתיבה סעיפותיו ופארותיו. ולא נותר אלא לברך את ידידנו המחבר ברוך הכשרונות שליט”א לרגל הוצאת ספרו היקר במהדורא שלישית!

==============

“הישן יתחדש והחדש יתקדש”

בעברי בין עשרות דפי רב-המכר “הכתב והמכתב”, חשתי היטב את ההשקעה והמסירות ששיקע המחבר בינות מאות הכללים והעצות. לסדרם וללבנם, להגישם ולהנגישם לקורא הפשוט. בשילוב ‘טיפים’ פרקטיים מנסיונו העשיר בכתיבת ועריכת ספרים. ואכן, המעיין בספר יבחין תיכף בשלל הנושאים המגוונים והמעניינים שנוספו לאחר צאת המהדורא הראשונה, אשר רבה התועלת בהם לכל כותב תורני, אך במידה מרובה מעשירות את עולמו הפנימי של הכותב מאמרים בסגנון ספרותי. למשל, טיפים להשבחת הסגנון ולהרחבת אוצר המלים והביטויים, החייאת הסגנון, מטאפורה (העתק-לשון), דימוי, לשון נופל על לשון, גיוון והעשרה על-ידי מלים נרדפות, שפת דיבור מול שפת כתיבה, טכניקות להעברת מסרים, סאטירה, ועוד ועוד. ואפילו שני פרקים מרתקים ומחכימים הוקדשו בחלקו השני של הספר, לכתיבת סיפורים ועריכת ספרי ביוגרפיה (תולדות חיים). עורכים תורניים ימצאו בפרק האחרון בספר כללים והנחיות חשובים על “ההדרת ספרים” ופענוח כתבי-יד, פתיחת ראשי-תיבות, תיקוני טעויות והוספת מקורות וכו’. וכל מחבר ספר ימצא כי מלבד כללי “הכתב והמכתב” הוסיף לו המחבר הדרכה פרטנית שלב אחר שלב להגשת החיבור והכתבים להדפסה ועימוד. החל בכיצד צריך להיות מבנה הספר, טיפים לבחירת שם לספר, מתי מכינים מפתחות, בחירת העימוד, הגהה אחרונה. עד הדפסת הספר, מכירתו והפצתו להגדיל תורה ולהאדירה.

יצויין, כי לאחר צאת המהדורא הראשונה גילה המחבר כי קדמוהו רבנן… וכבר רבנו הרמח”ל חיבר כמה ספרים יקרים בדרכי הכתיבה השונים: ספר “לשון למודים” וספר “המליצה”. ספרים אלו עוסקים בהדרכה פרטנית ומעשית בכתיבה והרצאה, בעשירות הלשון, בבניית משפטים, בהעברת רעיון על ידי בחירה מדויקת של הלשון המתאימה ועוד. בהם שילב הרמח”ל מאות דוגמאות מספרות הקודש, ולפעמים מביא גם דוגמאות שלו עצמו. ידידנו המחבר הי”ו לקח את כל העושר הגדול הזה, ושילבו בחכמה ובתבונה בכל ספרו, דבר דבור על אפניו, תוך הרצאת הדברים בשפה קלה ופשוטה לאנשי דורנו. ובאמת אם רבנו הרמח”ל ראה צורך לכתוב ספרים בנושא זה, הדבר מראה על מעלתו וחשיבותו של ספר “הכתב והמכתב” דידן המגיש לבני דורנו את כללי הכתיבה בצורה מקיפה מסודרת ויסודית.

חידוש מרענן נרשם בספר, כאשר ברוב הפרקים הוסיף המחבר “פתיחה” העוסקת בנושא הפרק. פתיחה זו מהווה ממש “מחקר תורני” מקיף ועמוק הבנוי לתלפיות, מתוך אסיפה וחקירה יסודית שליקט וסידר ידידנו המחבר, ובין שורותיו יצהירו רעיונות מקוריים “מדושתי ובן גורני”. כך בפרק העוסק בכתיבת “חידושי מקרא” ליקט המחבר ביד חרוצים עשרות דרכים ואופנים נפלאים בהם דרכו רבותינו בחידושיהם בפרד”ס התורה. והיטיב להגדיר את המטרה: “מידיעת ריבוי הדרכים, תצמח תועלת מרובה למחדשים, שכן ככל שמכירים יותר דרכים ואופנים בפירוש התורה, כך מתגלים יותר חידושים, והרבה חידושים לא יתגלו בלי ידיעה שקיימת דרך כזו לחדש. כל לומד יכול להפוך למחדש ולחוש חדוות יצירה נפלאה שאין שני לה, אם רק ירגיל את מוחו לחדש, אפילו באופן מלאכותי. לכן כדאי להקצות זמן שבו בוחרים פסוק ומנסים לחדש עליו באחת מהדרכים דלהלן שחשים אליה חיבור. כך במשך הזמן החידושים יצופו ויעלו מאליהם”. וכהנה רבות עמו.

כפי שכבר הוזכר במהלך הריאיון, בכל עמוד בספר מביא וקורא המחבר מדברי מרן הגאון שליט”א, הן “בתורה שבכתב” ממאמר “הכתב והמכתב” הידוע וממה שהגיה לתלמידים, והן ממה שהשיב למחבר “בתורה שבעל-פה” ובמכתבים. כמו כן ישנו בספר פרק שלם על “הנחיות בדקדוק הלשון” שעבר את הגהתו המדוקדקת של מרן שליט”א. ברכה כפולה נוספה במהדורא החדשה, שכן במשך השנים מצאת המהדורא הראשונה, זכינו וספרי מרן עולים ויוצאים זה אחר זה, ומאירים את העולם, בזיוום והוד יופיים, כידוע ומפורסם. כך שעל כל העושר הנזכר הוסיף המחבר ושאב עשרות כללים והנחיות מספר אסף המזכיר, שו”ת בית נאמן, חומש בית נאמן, סדרת מגדולי ישראל, סנסן ליאיר, ה’ נסי,  קובץ מאמרים. ואפילו נבר וחקר בסדרת הספרים “ארים נסי” על הש”ס, ודלה לן פנינים ומרגליות. הווי: “דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים”.

==============