Menu

להבין משל במליצה – לשים לב לדברים הקטנים

היה זה בעיירה, בה חיו אנשי מורא, אף שלא היו אנשים של צורה. ה מקפידים לקרוא חק לישראל ולגרוס זוהר, אנשי תום עם לב מלא טוהר, תמימים בלי צוהר. בין אנשי העיירה חי לו אדם אשר תומת ישרים תנחהו, וחי בשיטת 'בכל דרכיך דעהו'. מרכילות ומחלוקת חיש נעלם, והוא מקפיד על שלוש תפילות ככולם, אך הוא מפשוטי העם, שטעם לימוד לא טעם. בתורה לא מילא שנותיו, ולו זקן שיורד על מידותיו. אמנם יעקב נקרא שמו, אך הכל הוסיפו “רבי” עמו- מ'פאת זקנו', על אף שלא תהו על קנקנו. במקצועו היה 'חלבן' העיר, זריז ונשכר כאיש צעיר. 

ביום מן הימים נער אחד חמד לו לצון, חיפש עת רצון- לבוא עמו בריב ובמצה, ואכן מצא. ויגש אליו ויאמר כי בפיו קושיא, אולי אצלו ימצא עצה ותושיה.

וימלא ר' יעקב חמה, וכי יש בי חכמה? לצערי הרב, איני רב, ומבין אני רק בחלב, רתח רבי יעקב ונעלב. 'לא באתי לדלות מתורתו', תיקן הלץ את שאלתו. כי לא שאלה היא בהלכה, אלא ב'דרך הינוח' זקנך, בעלותך על משכבך, האם תחת או מעל השמיכה?

לא נח רבי יעקב מרתיחתו, על דבר הזקן והנחתו. וכעס: תשאל ברופאים או תטול צרי, הרי זקני הוא כעצם מעצמי וכבשר מבשרי. הוא בגדר 'בהתהלכך תנחה אותך ובשכבך', ולא שייך בו הנחה מעל או תחת השמיכה.

הרגיעו הליצן: מדוע הנך כועס ואת בריאותך הורס, רק שאלתי האם את השמיכה על זקנך אתה פורס. ויען רבי יעקב, כי לא עמד לעקוב. וביקשו: אנא עזוב את נפשי, לדרור ולחופשי. ויגרש אותו מפניו, ופנה לו אל ענייניו.

בלילה ההוא נדדה שנתו, ולא נעמה מנוחתו. זקנו החריב עולמו, כי לא ידע איה מקומו. כמעט נחנק כשפרס את הסדין והזקן מעליו, וכשהניחו תחת הסדין נסבך לו בין רגליו. ניסה שוב בכה ובכה, אך לא צלחה דרכו.

ויהי בבוקר יצא רבי יעקב מביתו, וירא את הליצן לעומתו. ויצעק צעקה גדולה, על בן העוולה. גזלת ממני את השינה, כי על משכבי פרצה מהומה, ולא נתנה לעפעפי תנומה- כל הלילה התחבטתי בשאלה, ודעתי כבר לא היתה צלולה. האם להניח את הזקן מעל או תחת השמיכה, והייתי במבוכה. ויזעק הלץ: לא עשיתי דבר, רק שאלתי על מה שאתה שנים עושה כבר. אלא שמתוך הרגל אינך שם לב, ועוקב, על מה שהנך דש בעקב…

ישנם דברים שבקביעות עושים, אך בלא משים. ואף דברים טובים עושים בלי לידע, כמצות אנשים מלומדה. לכך צריך לפקוח עין ולהתעורר, וכל אחד את מעשיו יהיה בורר. וצריך אדם לבדוק בחדרי לבו, ולבער דברים רעים שבו. ּ ויתור ויחפש מה יש לתקן, עוונות אם שיכ ֵ ן, אם ריקן.

לעוד מאמרים של הרב מאיר גבאי
למאמר הבא
למאמר הקודם

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרב מאיר גבאי

281
0
36

מאמרים חדשים

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן