חטא העגל בימים ההם בזמן הזה

מעשה העגל נתפס אצלנו כחטא הזוי, חטא שאין לו מקום ושייכות אצלנו כלל, הוא אינו דומה לחטאי הכעס, הקנאה, התאווה, הממון או הכבוד, שיש לנו הבנה איך אדם נופל בהם, מעשה העגל הוא חטא שאין לו שורש, ומכשול מובנה בנפש האדם, כדי שנבין כיצד ממנו נפלו לעבירה שכזו, זהו מעשה שעקור ממקומו, בלי הסבר כיצד נופל אליו האדם, כיצד אירע משבר שכזה, כל העניין המביא אל החטא הזה לוטה בערפל, בלי שמץ והתחלה של הבנה.

תאמרו, מה לך הרב ללכלך את ידיך בהבנת החטא, ובשיקוליו של החוטא [או חוסר שיקוליו], יש דברים שמוטב להם שלא יחקרו, ועדיף להם שלא יובנו ויוסברו, למה לנסות לבאר חטא ולנתח את מניעיו של החוטא, ולקרב אותו אל השכל וההבנה, מה זה נותן? הלא אם אנחנו לא מבינים את החטא, סימן שאנחנו רחוקים ממנו, אין לנו שייכות אליו וטוב שכך, למה להאיר ולהסביר את החטא, טוב שהוא עלום ואין לו שום קשר לחיינו, אל תעירו ואל תעוררו את החטא, יותר טוב לשכוח ולא לדבר על הנושא, היה ונגמר.

הלוואי שכך היה כדבריכם, יתכן שאין לנו קשר לחטא, אבל יתכן שאנחנו פשוט חיים ונושמים ושוחים בתוך העיוות הזה, עד שאנחנו לא מרגישים בו בחיינו.

אם רוצים לבדוק אם האדם נגוע במחלה מסוימת, הדרך היא לבדוק האם התסמינים של הנגועים בחיידק, מופיעים גם אצלו. רבותינו אומרים: “וביום פוקדי, ופקדתי עליהם חטאתם” – שאין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עוון העגל! ולמדנו שכשקיבלו ישראל תורה, כתוב “חרות על הלוחות” – אל תקרי חרות אלא חירות, חירות משעבוד מלכויות וחירות מן המוות, וכיוון שחטאו ישראל בעגל חזרו להיות כאחד האדם…

זה שמשרדי חברא קדישא עדיין עובדים, זאת אומרת שהחיידק הטורף שהסתובב בחטא העגל, עודנו פעיל, זה שה' אומר שכל פורענות, כל מכה וכל נזק, יש בו פרעון מחטא העגל, זה בעצם אומר שאנחנו, במעשינו, עדיין קשורים לעגל ברמה כזו או אחרת, כי אם לא היה למעשינו שייכות לחטא העגל, לא היינו לוקים עליו, אם לא היינו נגועים, אזי לא היינו לוקים בכל התסמינים… אז חייבים להבין את סיבת הנפילה ושורש החטא, כדי להתחיל ולהתרומם ממנו.

עם ישראל מאבד את המנהיג, והוא מאבד גם את העשתונות באותה מכה, כי משה הוא היחיד שהחזיק בהגה, ופתר כל בעיה בצורה לא נורמלית, בלי כל קשר למציאות הבלתי אפשרית, הוא פשוט חולל נס ופתר אותה. יש ים, אין בעיה נקרע אותו, חסר אוכל, נוריד מן, אין מים, נוציא מהסלע, מישהו אמר אני ולא קיבל? האדם העל אנושי הזה, מי שדאג, ועשה, וסידר הכל, פשוט איננו, והם אבודים באמצע המדבר!

עם שלם, אנשים נשים וטף באמצע המשימה, בלי כח חילוץ, ובלי שום יכולת מינמלית לפתור משהו, מן הבעיה הקיומית העכשווית, מה גם שלפניהם יש אויבים ענקיים, איומים, אדירים, שאף אחד לא התעסק איתם, וכלשון הפסוק- אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בני ענק!!

המצב הזה לא קל ולא פשוט, אבל עם ישראל מחליט לאסוף את השברים, המנהיגות הזמנית מבינה שאין ברירה, ואסור להכניס את העם לפאניקה, במצב העדין הזה, אז אומרים לעם: תיראו, אם נהייה חזקים ומפחידים כמו שור, אם נהיה מעצמה כלכלית עם הרבה זהב, זה יפתור לנו את כל הבעיות, הסמל שלנו, החזון שלנו הוא, להיות שור צעיר שכולו זהב, זו המשימה הלאומית, רק ככה נצליח להתגבר [הלוואי].

אבל מי יקנה את הסיפור, ת'באמת חושב שאם תתן להם שיחות אמביציה, ותרעיל אותם לפני הקרב, אז כל הבעיות יפתרו, מי יקנה את השטויות האלה, אז אין ברירה ואומרים לדור הצעיר, תשמעו, עם הכח הזה יצאנו ממצרים, בזכות זה שהתמרדנו, שבנינו את עצמנו כמעצמה אזורית כלכלית, גופנית, פיזית, ביטחונית, יצאנו משם (ממצרים וגרמניה), הנוסחא הזו מוכחת והיא כבר עבדה, הכל תחת שליטה!!!

פשוט לא היה להם ברירה, מה עדיף להגיד לעם את האמת בפרצוף, שאין לנו מושג מה עושים מחר בבוקר, ומי חושב בכלל על בני ענק. [מי שהדברים מזכירים לו, התנהגות של איזו שהיא מדינה, באגן הים התיכון עושה זו על אחריותו בלבד].

זה נכון גם ברמה הלאומית, וגם ברמה האישית, כל פעם שאנחנו בבעיה, כפי איך שנדמה לנו שהעולם אמור לעבוד, במדויק, בנקודת הזמן שנרצה, שנצטרך, שנחלום, במקום לפנות אליו להכיר בגבולות יכולתנו, להתמלאות קצת בענווה ובסבלנות, ולהכיר בגדולתו, אנחנו רצים לחפש פתרונות צדדיים, קוראת בקפה, הלוחשת לשדים, משנה השמות, או סתם מאמן אישי, שיגיד לנו שיש לנו כח של שור, ובזכות זה אנחנו כאן היום.

אמנם אסור לאבד את העשתונות, וחייבים להירגע, רק תעשו לי טובה אל תתנו לאף אחד, לשום גורם שעטוף באיזו אצטלה, למכור לכם עוד לשון של עגל, ולהגיד: הכל תחת שליטה! את הלשון הזו אנחנו מכירים, אכלנו אותה כבר פעם אחת.

בואו נסתכל בעיניים פקוחות על התמונה, המצב כל כך סבוך, כל כך בלתי מובן ובלתי צפוי, לאף אחד אין קצה חוט לאן אנחנו מתגלגלים, ואיך לעצור את הגלגול הנורא, אז מה עושים, עדיף להתייאש ולהיכנס לפאניקה?!

אצל מי שמחובר לבורא עולם זו לא שאלה, תטעמו לשון של תפילה, תנסו לשון של תורה, קחו לשון של חסד, אבל את הלשון של העגל, ואת השקר והבדיחה העצובה, ש”הכל תחת שליטה” שימו בצד, את זה כבר ניסינו, זה לא עבד!!!!