1. בישיבה אצלנו יצאו כמה וכמה חיבורים, גם בהלכה, על יד בחורים, בעידודו ובהסכמתו של מרן ראש הישיבה נר"ו, ומכל מקום כל אחד צריך להכיר את מקומו, אם הוא ראוי לכך, וקיבל מרבותיו כללי ההוראה ובדק עצמו כמה וכמה פעמים, לכן כדאי שיבדקו הדברים על ידי מי שמוסמך לכך. ובפרט אם בכמה מקומות חידש איזה חידוש נגד גדולי הראשונים. ועל כל פנים בין כך ובין כך יש להדגיש בהקדמת הספר שהוא להלכה ולא למעשה רק אם הוא בר הכי.
2. תמונת הרב המחבר, בחיי המחבר זה לא כל כך מקובל, ובפרט אם הוא צעיר, זה נראה כשחץ וגאוה. רק אחרי פטירת המחבר נהגו לשים. ויש שכבר בערוב ימיהם כשהם מפורסמים שמים תמונתם, לשם שמים, שיראו תמונת המחבר בבחינת והיו עיניך רואות את מוריך. ועיין עוד בספר מעשה נסים חלק ב' (סימן רצ"ד), מה שכתב להליץ על זה (וכן עשו בספריו, ושמו המוציאים לאור את תמונתו בחייו בראש הספר).
ומכל מקום על הכריכה, אין זה מקובל כלל בספרי הלכה, רק בספרי אגדה ועל התורה וכיוצא שמתאימים להמון העם ועושים כריכה צבעונית יש ששמים גם תמונת המחבר על הכריכה. וכוונתם לטובה. וראיתי לפני זמן רב להגר"א בקשי דורון בהסכמתו לאיזה סידור ששיבח אותם שלא שמים תמונות על הכריכה מחשש תקלה שמשתחוים בתפלה. ומכל מקום בשאר ספרים שאינם סידורים, על פי רוב לא משתמשים בהם בשעת התפלה, ולכן אפשר להקל לשים שם תמונה, אבל כמובן שיש להזהיר לא להשתחוות מול תמונות אף של רבנים.