שאל את הרב

הרי”ש נקראת כמו בחולם (קמץ קטן), אולם מרן רה”י ע”ה הכ”מ כתב ששם זה מתאים יותר לבנים, ולבת עדיף רונית או רינה. (מקור נאמן ח”ג סי’ אלף תרס”א)

1. כאוּ (כאילו נוספה אל”ף), והיא תנועה קטנה.
2. ? (צריך לשמוע מפי בקי ולהבין).
3. כשאר האותיות (דהיינו שהאות נשמעת כפולה).
4. הרי”ש בשווא נח, ומבטאים שני ריש”ין.
5. נע.
6. כאילו אין ניקוד.
7. א’. אם ברור לו שלא יתחלף בזי”ן וסמ”ך, מצווה וחובה לדייק.

ב. כוונתך לחטף-פתח, וכמנהג ג’רבא. ומרן ראש הישיבה זצ”ל הכ”מ היה מורה שאפשר לכל העדות לבטא כן.

ג. ד. ה. זה מנהג תימן (כמדומה), ואצלנו לא נהגו כן רק במילים מסוימות, ומרן זצ”ל הכ”מ היה אומר שלא להוסיף על המילים שנמסרו לנו.

ו. אם ידקדק שלא ייהפך לחולם, מצווה לדייק בזה, ולכל הפחות בשם ה’ ב”ה. ואם עלול להישמע כחולם, יניח המנהג על כנו.

ואין הבדל בכל זה בין יחיד לרבים, רק שברבים צריך לשים לב שיהיה מיומן ורגיל, שלא יהיה נלעג בפי הבריות. וגם צריך להזהר שלא תגרם מחלוקת.

מרן ראש הישיבה זצ”ל הכ”מ היה אומר שלא כדאי לחדש שמות שמתחילים ב”לי”, אפשר לקרוא יהודית (לכבוד חנוכה), או הודיה (להודות לה’ על הנס).

1. יש כמה וכמה דעות מהו סדר כתיבת השבטים באבני החושן. והסדר הנ”ל מובא בגמרא מסכת סוטה (דף לו סוע”א) שדעת רבי חנינא בן גמליאל שכך היו השבטים סדורים באבני האפוד. ע”ש. ואע”פ שלא מצאתי מי שכתב כן באבני החושן מ”מ יש לו סמך.
2. תוקפו כמו כל ספרי הסגולות ומעתיק כל הנמצא כתוב מספרים מקובלים וידועים, ולא נחית לברר כל דבר ודבר כי אי אפשר לבדוק הכל, ביחוד בימיהם.

רק השם נריה מהתנ”ך, ולענ”ד הכי טוב נריה, שהוא שם אביו של ברוך בן נריה (תלמיד ירמיהו הנביא) והיה נביא בעצמו לדעת רש”י במגילה (יד ע”א בד”ה נבואה).

גם עילאי שם טוב ונמצא בגמ’ בכמה מקומות ושיעלה מעלה מעלה, רק יותר נכון אלעאי כשם אביו של ר’ יהודה בר אלעאי (כ”כ מרן זצוק”ל הכ”מ במקור נאמן ח”ג סימן אלף תרנ”ח ואלף תשמ”ג). אלרואי זה שמו של דוד אלרואי מלפני 800 שנה, שסופו לא היה כלכך טוב כיוע. גם לא כדאי להשתמש (לכתחילה) בשמות חדשים שיש בהם א-ל ואם קראו צריך להקפיד שיהיה תמיד במילה אחת, כמו שכתבת. (כ”כ מרן ע”ה הכ”מ שם בסימן אלף תקפ”ד).

שמים אותם מתחת למזרון (תחת מקום הכר)(וזה סגולה לפחד בלילות וחלמות רעים (כה”חסימן תרס”ד אות ס’)

זו סגולה שעושות נשים מעוברות בשביל לידה קלה ומובאת בספר מועד לכל חי (סימן כ”ד אות כ”ה) בשם ספר נזיר שמשון עמ”ס סוכה, לעשות ביום השענא רבא אחר התפילה (ומרן הגרע”י זצ”ל בחזו”ע) מביא בשם כמה פוסקים שראוי להמתין עד אחד שמיני עצרת. ונראה שכך נוטה דעת קדשו.
ואח”כ יש לקרוא את התפלה המודפסת במועד לכל חי שם.
ודע שמרן הגרע”י זצ”ל שם מציין שמרקחת האתרוג (שלו) מועילה לפקוד בזש”ק ע”ש

א. אמרו חז”ל שיירי מצוה מעכבים את הפורענות ומזה נולדו סגולות רבות החל מימי הראשונים ועד ימינו והעיקרון הוא שאנו מראים שהמצוות חביבות עלינו ואנחנו מקפידים עליהם, ולרוב חביבותם אנחנו משתמשים בהם אחר גמר המצוה ,לעניינים חשובים ומאמינים שזכות המצווה תגן עלינו
ומקור סגולת האתרוג הוא בספר נזיר שמשון, והובא במועד לכל חי להגר”ח פלאג’י ומרן הגרע”י מביא זה בספר חזו”ע סוכות (עמוד תמ”ט) וכתב שם שהוא סגולה ללידה קלה שהרבה עקרות נפקדו מאתרוגוץ
ב. אין הבדל

א. לא ראיתי ולא שמעתי מפי מורנו נר”ו דבר בענין זה אך פיוט זה נאמר בסליחות “שפתי רננות” כמנהג ג’רבא ללילות זה”ב בחודש אלול. וכמה פעמים מו”ר נר”ו התפלל עמנו במנין זה ולא אמר לנו דבר בזה.

ב. מאחר ויש לזה יישובים וסימוכין, כבר אין זה נקרא “נוגע לעיקרי הדת”. כנלע”ד.

ג. אודות התכבדו מכובדים שאומרים בו “שמרוני שמרוני” ראיתי בשם רבי מאיר המעילי בעל המאורות בספרו מלחמת מצוה (הנדפס בסו”ס המאורות לברכות עמ’ קע”ט – קפ”ג) שאפשר לפרש שמרוני לשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר” ועוד מאחר והמלאכים מצווין לשמרו, נמצא שאינו מבקש אלא לעשות שליחותם, ומה שנכנס למקום הטינופת, אינו פושע בזה אלא שכן דרכן של בנ”א וכו’, ולכן המתינו לי וכו’.

לפני כן יש את כל הבקשות של הסליחות כמו “חטאנו לפניך רחם עלינו” שבאדון הסליחות, עננו וכו’, אלוקינו שבשמים וכו’.