קנה עלייה לתורה ועלה אדם אחר

נאמר לי משני רבנים תלמידי כסא רחמים שהרב מאזוז סובר שצריך לתקוע תקיעה של תשרת כ 6 שניות מדוע ? ( לא ידעו לומר לי ) הריי מהנלמד בשולחן ערוך שאורך תקיעה כתרועה. ובפועל מהרבה הקלטות שעשיתי וגם למספר תוקעים ותיקים יצא ש 9 תרומיטין יוצא ממוצע שניה ומטה אם כך העובדה, איך יוצא לרב להחמיר ולעשות 6 שניות אבקש לדעת איך לנהוג בראש השנה ??

האם יש לומר וינוחו בה בכל תפילות שבת, שהרי לא מצינו בתנ"ך שבת בלשון זכר אלא עם מילת יום?

האם ניתן לשנות את מיקום סיום הקריאה בפרשת השבוע בשחרית של שבת? מי קבע את התחלת וסיום הפרשות לפי שמותם כמו שאנו נוהגים היום?

האם שייך להחמיר כמו הריטב"א (המובא בחזון עובדיה שבת חלק א' דף רסז) בענין תוספת שבת, שאי אפשר לקבל שבת אלא ע"י תפילת ערבית או קידוש? על מה אנחנו סומכים היום שמקיימים מצות תוספת שבת בדיבור בעלמא?

בתפילות שבת, ערבית ומוסף, אנחנו אומרים "חמדת ימים אותו קראת, זכר למעשה בראשית". מדוע אין אומרים 'זכר למעשה בראשית' בתפילת שחרית?

למה ביום שבת אנו הספרדים לא אומרים שיר ליום השבת לאחר שחרית הרי זה השיר שהיו שרים על קרבן התמיד של שחר במקדש כדאיתא בסוף מסכת תמיד ובר"ה (לא.) ולאחר קרבן מוסף היו אומרים שירת האזינו כדאיתא בר"ה (לא.). האם יש מקור ברור לכך שצריך או לא צריך לומר מזמור שיר ליום השבת בחכמי הספרדים, שלא ראיתי דבר זה כתוב בסידורים, אלא רק כיש נוהגים. ומה נשתנה שבת לגריעותא שגם מי שאומר מזמור שיר ליום השבת לא אומר השיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן? האם בשבת ר"ח אומרים ברכי נפשי לאחר מוסף, כי לא ראיתי שנוהגים לומר ברכי לאחר מוסף שבת ר"ח ולכאו' מאי שנא? האם בשבת חנוכה אומרים מזמור שיר חנוכת הבית לדוד כי גם לא ראיתי שהספרדים נוהגים בכך ולכאו' מאי שנא?

בדבר הנוהגים להוציא ס"ת מיוחד לחתן ל"ואברהם זקן" 1. האם יש בעולם עדיין מקומות שנוהגים כך ? 2: מתי היו נוהגים להוציא את הספר הנוסף, ומתי פותחים אותו לקריאה, ומתי מחזירים אותו. כי אם היו מוציאים אותו יחד עם הספר השני, קמה וגם ניצבה טענת התשב"ץ (ב' לט) שלא תיקנו ביום זה ב' ספרים ואי אפשר לנו לשנות תקנות חז"ל. ואם היו מוציאים אותו באמצע שהם עסוקים בסדר העולים, הנה זה נגד ההלכה שס"ת שאין בו פסול א"א לפתוח אחר באמצע הקריאה מפני פגמו של ראשון. ואם היו מוציאים אותו אחרי כל קריאת התורה , זה לא יתכן מפני כבודו של חתן, שבוודאי לא היו משאירים את העליה שלו להיות אחרונה. ואם היו מוציאים אותו לבדו ועושים הסדר הזה לפני תחילת הוצאת ס"ת הרגילה ושאר העליות, תימה לומר כך, שמעדיפין את עליית החתן ומקדימים אותה לתקנת קריאת התורה הקבועה על ידי חז"ל. לא ידעתי. נפשי שמתני. ובס' ג'רבה יהודית (שנת תש"ד, ממחשב 'אוצר החכמה') נראה שהיו מוציאים ס"ת אחד לפני הקריאה, והחתן עולה ראשונה, ובסיום היו מתחילים בסדר קריאת התורה.

לגבי תקיעות שופר בעניין שברים מי שעושה שברים באורך כראוי כל שבר עם הפסק ביניהם של חצי שנייה לערך והצליל שלהם ישר דהיינו כך טווו...טווו...טווו... ולא טו-הו, טו-הו, טו-הו יוצא ידי חובה בזה ואם אפשר מקורות לתשובה