טעה בקידוש שחרית
יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.
האם שייך להחמיר כמו הריטב"א (המובא בחזון עובדיה שבת חלק א' דף רסז) בענין תוספת שבת, שאי אפשר לקבל שבת אלא ע"י תפילת ערבית או קידוש? על מה אנחנו סומכים היום שמקיימים מצות תוספת שבת בדיבור בעלמא?
יש ראשונים שסוברים שבעניית ברכו מקבלים שבת, ולאו דוקא תפילת ערבית, ראה בחזו"ע שם עמ' רצ"ה.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ד באייר ה׳תשע״ט – מאי 29, 2019
אם כן, הרי גם כן לראשונים אלו לא סגי בקבלה בדיבור בעלמא (כמו בקבלת שבת), וצריך לומר ברכו. אם כן, צריכים לקבל שבת בברכו דוקא ולא ע"י דבר אחר כדי לקיים מצות תוספת שבת, שלכאורה במקומות שדורש הרב לפני ערבית אינם מקיימים המצווה.
– מרן כותב שנוהגים לקבל באמירת "מזמור שיר ליום השבת" אע"פ שאינו חלק מסדר התפילה כלל. וא"כ הוא הדין לפזמון "לכה דודי" שאפשר לקבל בו שבת.
– ובכלל יש אומרים שבכדי לקיים מצוות תוספת שבת, א"צ אמירה כלל, ודי במה שפורשים ממלאכה בזמן התוספת (ע' מנוח"א ח"א עמ' ק"ה), ולשטם התוספת בתפילה נאמרה רק להחמיר שלא יוכל עוד לעשות מלאכה. על כן – הנח להם לישראל.