טעה בקידוש שחרית
יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.
למה ביום שבת אנו הספרדים לא אומרים שיר ליום השבת לאחר שחרית הרי זה השיר שהיו שרים על קרבן התמיד של שחר במקדש כדאיתא בסוף מסכת תמיד ובר"ה (לא.) ולאחר קרבן מוסף היו אומרים שירת האזינו כדאיתא בר"ה (לא.). האם יש מקור ברור לכך שצריך או לא צריך לומר מזמור שיר ליום השבת בחכמי הספרדים, שלא ראיתי דבר זה כתוב בסידורים, אלא רק כיש נוהגים. ומה נשתנה שבת לגריעותא שגם מי שאומר מזמור שיר ליום השבת לא אומר השיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן? האם בשבת ר"ח אומרים ברכי נפשי לאחר מוסף, כי לא ראיתי שנוהגים לומר ברכי לאחר מוסף שבת ר"ח ולכאו' מאי שנא? האם בשבת חנוכה אומרים מזמור שיר חנוכת הבית לדוד כי גם לא ראיתי שהספרדים נוהגים בכך ולכאו' מאי שנא?
א. אדרבה, ביום שבת אנחנו מהדרים לומר את מזמור היום לא לאחר התפילה אלא בתוך התפילה. הלא זהו המזמור הראשון שאומרים בזמירות של שבת (לאחר ברוך שאמר).
ב. לא נוהגים לומר. וצ"ע אם בבית המקדש היו מוסיפים מזמור לר"ח כאשר חל בשבת.
ג. בחנוכה פשיטא שלא מוסיפים. כי ודאי לא היו אומרים בבית המקדש אלא מזמור ליום השבת.