א. מבואר במשנה בשבת (סג ע”א) שאסור לצאת עם נשק מחוץ לעירוב, ברם לדעת ערוך השלחן (סי’ שא סעיף נא) כל זה אמור על סתם, אך אנשי צבא שדרכם בכך נחשב להם כלבוש ורשאים לחגור אותו ברשות הרבים, ויש שסמכו על דבריו (שו”ת דברי יציב או”ח סי’ קמח), אולם פוסקים רבים פקפקו על זה (אז נדברו ח”א סי’ ע, שמירת שבת פרק מא סעיף לב). ועוד שכל יצאה לסיור הינה בעלת חשיבות ביטחונית ולכן אף יציאה לישוב יכולה להכרך בכלל זה להיתר.
ולכן לאור כל הנסיבות הללו יש להיוועץ ברב היחידה שהוא כבר בעל ניסיון בשאלות מעין אלו ויוכל לענות לפי ראות עיני המורה.
ב. הכבישים הראשיים יתכן שהם בכלל גדר רה”ר לדעת מרן.
קל גרון היא תרופה לכל דבר ואינה מאכל בריאים, לכן אין לקחתה בשבת, משום חשש לשחיקת סממנים. אולם אם כאב הגרון גבר עד כדי שהוא מושבת מחמתו יכול לקחתה בשבת, ע”פ ש”ע (סי’ שכח סעיף לז), וראה בזה בספר חזון עבדיה שבת (ג עמ’ שסח). ויש מי שמיקל בקל גרון גם כאשר הכאב לא חזק משום שהוא רק משכך כאבים ולא מרפא עיין בשו”ת מחקרי ארץ ח”ב.
אחרי שתקנו להתפלל תפלת שבת אין להתפלל תפלת חול, רק אם הוא כבר התחיל בטעות ברכת “אתה חונן” יסיים את הברכה מהטעם שזה עיקר הדין. [מלבד תפלת מוסף שיפסיק באמצע הברכה]. אם יש חולה שרוצים להתפלל עליו, אפשר להתפלל באופן אישי ולומר “שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא”.
אם חותך בו חתיכות דקות אסור מן הדין ואפשר שיש כזה איסור תורה. ואם חותך בו חתיכות גדולות אין בזה משום טוחן אבל כיון שבדרך כלל על פי רוב מי שעושה חתיכות גדולות אין משתמש במכשיר זה ועיקר השימוש בו הוא לעשות חתיכות קטנות
נראה שאין להשתמש בו בשבת כמו שאסור לפורר גבינה קשה בפומפיה וכמבואר בש”ע סי’ שכא ואף שאין כזה איסור טוחן שאין גבינה מגידול קרקע מ”מ אבור משום עובדין דחול וכמבואר במשנ”ב שם
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.