הדלקת נר נשמה בקבר
להדליק נר ודאי אפשר.
וגם לעלות לקבר לא נראה שיש איזה עיכוב, וכן נהגו בתונס לעלות לקבר ביום השלישי של האבלות למרות שקרוב לוודאי שלא עשו מציבה עד לאחר שבעה ימים לפחות.
יה”ר שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו.
מאת: פלוני | תאריך: ה׳ בשבט ה׳תשע״ז – פברואר 1, 2017
חזק וברוך רק אני לא מבין למה עם הקצה מערב שבת את החול למה לא עוזר לטלטל? מה שונה עפר ממוקצים אחרים שכן מועיל תנאי?
חול הוא מוקצה מחמת גופו ולכן צריך לייחדו לשימוש קבוע בו עצמו וזה לא נקרא שימוש בחול אלא נתינה בו ולכן לא נקרא שהוקצה לכך
מאת: פלוני | תאריך: ט׳ בשבט ה׳תשע״ז – פברואר 5, 2017
רציתי לדעת מה המקור לחילוק בין להשתמש בו להישתמש בעצמו של החפץ?
אין חילוק בין משתמש בו, ובין משתמש בעצמו של הכלי, אלא החילוק הוא בין משתמש בו שנחשב ככלי ובין מקיים בו מצוה או מנהג וכדו', שאינו נחשב כלי מחמת זה והמקור לזה, מדין הלולב שאף שיחדו לנענע בו מצות ארבעת המינים עדין נחשב מוקצה ואסור לטלטלו בשבת של חג הסוכות, (וכן אסור לטלטלו אפילו ביו"ט אם אין צריך לקיים בו מצוה או לשומרו), והטעם כתבו התוס' בפרק לולב וערבה (סוכה מ"ב ע"ב) מאחר שאין עשוי כעין כלי (כצ"ל עיין הגהת "עוז והדר") וכו' ע"ש. ונראה כוונתם כמו שכתבתי, ולפ"ז היה נראה שגם עפר שייחדו להניח בו ערלה אין זה כעין שימוש כלי שאין צריך את העפר אלא לקיים בו מנהג ישראל לתת את הערלה בעפר. אמנם אין העולם נזהרים בזה ומיחדים עפר לצורך הערלה ואין נמנעים לטלטלו, וכנראה שהנחת הערלה בעפר נחשב כעין כלי שהעפר משמש ככלי לתת בו את הערלה.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ה בסיון ה׳תשע״ז – יוני 19, 2017
רציתי להבין בבקשה יותר הרב כתב שכתבתי," ולפ"ז היה נראה שגם עפר שייחדו להניח בו ערלה אין זה כעין שימוש כלי שאין צריך את העפר אלא לקיים בו מנהג ישראל לתת את הערלה בעפר" רציתי לשאול מה שונה אם אני מיחד את החול להחזיק דלת שמותר הרי גם כאן אפשר לומר אין זה שימוש כלי שאין ריך עפר אלא להחזיק דלת.
הכוונה בקיצור, שקיום מצוה בכלי אינו נחשב שימוש בו. ופשוט.
מאת: פלוני | תאריך: ד׳ בטבת ה׳תשע״ח – דצמבר 22, 2017
לא זכיתי להבין התשובה שהרי מרן הש"ע יו"ד (סימן רסו סעיף י) כתב שאם הכינו עפר מבעוד יום מותר?
השאלה באופן שלא הכינו עפר מבעו"י (כשהכין מותר בשביל כל דבר בשביל כל דבר שרוצה ולא רק לברית כמ"ש מרן א"ח סימן ש"ח ל"ח)