Menu
שאל את הרב
print
אא

1. בברכות התורה- האם יש לומר "נתן" ו"בחר" במלעיל?
2. אדם שנפטר- מדוע משתמשים בביטוי "הסתלק מאיתנו" או "יום הסתלקותו" וכיוצא בזה?- זה נשמע לא מנומס כביכול (כשמגרשים מישהו, אומרים לו: "הסתלק מכאן").

הרב אריאל צברי

1. צריך לומר בברכות התורה נתן ובחר במלעיל. כיון שאחר המלה נתן נמצאת המילה לנו, ואחר המלה בחר נמצאת המלה בנו, שהם מלים קטנות ומלעיל, לכן המלה שלפניהם גם נקראת במלעיל.
2. פירוש המלה סילוק הוא עליה. כשאומרים לאדם "הסתלק מכאן" פירושו עלה מכאן, כלומר לך מכאן. הביטוי הזה נשמע לא מנומס כי זה לא יפה לגרש אדם בצורה מפורשת, ואין הבדל אם אומרים כך בלשון סילוק או שאומרים לו לך מכאן, גם זה לא מנומס, אם כן אי הנימוס אינו בגלל שאומרים לשון סילוק, אלא בגלל שאומרים את זה ישירות. לכן אין שום בעיה לומר על אדם שנפטר "הסתלק" מאיתנו, שפירושו עלה מאיתנו לעולם האמת.

שאלת המשך:

בנוגע לשאלה הראשונה הנ"ל, רציתי לברר הדברים לאשורם מאחר וקראתי בספר דקדוקי שי שאומנם מילה בטעם משרת שצמודה למילה זעירה המילה הראשונה נקראת מלעיל... אך הוא כותב שם שאם צמד המילים מחוברות במקף, נחשבות 2 התיבות לתיבה אחת וא"כ המילה הראשונה לא תקרא מלעיל כיוון שניגון יבוא או בהברה האחרונה או בהברה שלפניה... אך בכל זאת המלה הראשונה תיהיה עם געיה אך לא לעניין הטעמת מלעיל אלא לעניין העמדה קצרה כמו "בכל לבבך ובכל נפשך" שמילת "לבבך" נקראת מלרע אך עם העמדה קלה באות בית הראשונה.... ומאחר וכתבתם בסידור איש מצליח "בחר-בנו" "ונתן-לנו" עם מקף לכאורה רק העמדה קלה באות בית של המילה "בחר" וההטעמה של המלעיל תבוא רק במילה "בנו" וכן בנתן-לנו רק העמד קלה בנון של נתן והטעם מלעיל בתיבת "לנו".

הרב אריאל צברי

מה שכתב הרב דקדוקי שי שאין הטעמת המילה מלעיל אלא געיא הוא נכון. אמנם במקרה של מקף ונסוג אחור קוראים את המילה מלעיל כי אם לא היה מקף היינו קוראים מלעיל ובתוספת המקף נוספה הגעיא.

שאלת המשך:

מה שכתבת לי ש"מה שכתב הרב דקדוקי שי שאין הטעמת המילה מלעיל אלא געיא הוא נכון. אמנם במקרה של מקף ונסוג אחור קוראים את המילה מלעיל כי אם לא היה מקף היינו קוראים מלעיל ובתוספת המקף נוספה הגעיא."
לא ברור אם הנך מסכים עם הרב דקדוקי שי הרי שצמד מילים עם מקף נידונות כמילה אחת לעניין ההטעמה ולא יתכן להטעים מלעיל את המילים "נתן" או "בחר" כי מלעיל הוא רק להברה אחת לפני האחרונה ועל כן יש לומר בחר או נתן בהעמדה קלה באות בית ונון ובנו מלעיל.
לא ברור מה שכתבת:"אמנם במקרה של מקף ונסוג אחור"
מה זה מקף ונסוג אחרו? ברגע שיש מקף, אין נסוג אחור! זו למעשה כוונת הדקדוקי שי שהסכמת איתו....
עכשיו השאלה המתבקשת היא במהדורות הישנות של התיקון קוראים כתוב "בחר בנו ונתן לנו" ללא מקף ולכאור סברתם שיש לומר בחר(מלעיל) ונתן(מלעיל) אך במהדורות החדשות הוספתם מקף ועל כן יש לקרוא בחר(בהעמדה קלה בבית)בנו(מלעיל) וכו', ואם לא זו כוונתכם למה המקף?
ובכלל לדעתי הנכון הוא במקף ובהעמדה קלה והמלעיל הוא במילה בנו וכמו שכתבתי וכמו שכתוב בתורה שברים פרק ח' פסוק י' :"......אשר נתן-לך" ושם הוא הוא כמו שאמרתי.

הרב אמיר דאדוואנד

1. נכון. והרב המשיב לא דקדק בלשונו.
2. אין ראיה מהפסוק שהבאת, כי בכללי המקף אין מסתכלים על צמד המלים בלבד אלא על כל המערך.
בפסוק שהבאת נוספת מלת "אשר" והיא הגורמת למקף, משא"כ בברכות התורה.
3. לעניות דעתי אשר בחר-בנו במקף, ונתן לנו בלא מקף, ומלת "ונתן" במלעיל נסוג אחור. ודע שבכל אופן ההבדל מאד דק, כי גם מלעיל נסוג אחור אינו ממש טעם. ואין כאן מקומו להאריך.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew