עניני עיבור

מוספים שעה בשעון קיץ כן דעת מרן ראש הישיבה שליט"א וזה פשוט, כיון שנוהגים לחשב את שעות המולד משעה 18.00 בערב וכמ"ש בספר סולת נקיה (פרק ד' אות ו') א"כ בשעון קיץ זה שעה 19.00 בערב

זה לא קשור לחשבון, זה האחור של ו' חדשים כדי לדעת את המולד שהיה לפני ו' חדשים, ובאמת כמ"ש בספר בינה לעיתים כתוב גם בקונטרס סולת נקיה למרן שליט"א פרק ג'.

ואולי לא הבנתי כוונת שאלתך, אשמח אם תוכל לפרט יותר.

הירושלמי (פ"א דברכות ה"א) נגע בהקבלה שאמורה להיות לכאורה בין עלות השחר לצאת הכוכבים, והביא שני פסוקים ללמוד מהם שלמרות שאין אור גמור, עצם התהליך של האור בהדרגה כבר נחשב בוקר. ע"ש. 

כמדומני שזה פותר גם את השאלה שלך.

מסתבר שהוא הדין לעדות ולקידושין שאם המציאות משתנה מכח עיבור השנה כ"ש שהדין משתנה.

ומצינו כיוצ"ב שמבטלים העדות למפרע בעד זומם (עיין סנהדרין (כ"ז ע"א) 

מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה שליט"א נוהג להכריז על המולד אבל כפי שהבנו ממנו זה מנהג שהנהיג בעצמו וביאר טעמו כדי שכך ידעו מתי זמן קידוש לבנה.

לגבי מנהג ירושלים ובית-אל אם אכן בשו"ת ישכיל עבדי שהיה ראש ישיבת המקובלים בת-אל בירושלים כתב להכריז מסתמא כן המנהג, אלא שראיתי בישכיל עבדי שם שלא כתב כן, רק נשאל מרב אשכנזי מה מקור המנהג להכריז וציין לו לספר בני יששכר, כך שאין הכרח שסובר כך שצריך לנהוג וכ"ש שאין הכרך שכך המנהג.

אי אפשר לחשב שעה ורבע קודם צאת הכוכבים, כי אז פירושו שחישוב שעות היום הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואז יצא שסוף שעה ששית אינו בחצות ו"חצות, הוא זמן שאין בו מחלוקת.
(ועיין באורך בקצש"ע אי"מ פ"כ הע' 32). 

המורה צודקת

זה כלל לכל מקום והטעם מפני שחכמים אמרו שצריך לראות ג' כוכבים ולכן בכל מקום יש לבדוק מתי יוצאים ג' כוכבים, ועיין במשנ"ב (סימן רס"א)

כיון שרוב הראשונים ומרן השלחן ערוך כתבו להחמיר בזה. ואף שנראה שהיו חוזרים בהם אם היו מודעים למציאות שאינה כדבריהם, מכל מקום ראוי לקיים דבריהם ובפרט שגדול הדור מורה לעשות כן. וכמו שמצינו כיוצא בזה בפסחים (קי"ד עמוד ב') מאי שני תבשילים (שמביאים בליל הסדר בקערה), אמר רב הונא סלקא ואורזא (סלק ואורז). רבא מהדר אסלקא ואורזא הואיל ונפק מפומיה דרב הונא (רבא היה מחזר על סלק ואורז הואיל ויצא מפיו של רב הונא).

אם חל ראש השנה הבא ביום שני או שלישי מפרידים נצבים וילך ואם חל ראש השנה הבא בחמישי או שבת מחברים. והכלל מסודר תמיד. בשנה זו ראש השנה חל ביום חמישי ופרשת נצבים – וילך שלפני ראש השנה היו מחוברות.בהר – בחוקותי בשנה מוברת נפרדות, ובשנה פשוטה מחוברות, חוץ משנה שסימנה הכ"ז דהיינו שראש השנה ביום חמישי ופסח ביום שבת כמו שנה זו שמפרידים ודוקא בארץ ישראל. ועיין בספר סולת נקיה (עמוד כ"ו).