יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
ידוע שאחר השקיעה ישנו זמן הנקרא בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה, ולעומת זאת בבוקר, מה שמקובל לחשוב הוא שמעלות השחר הוא יום גמור, וכמו שכתוב בפסוק בנחמיה וכו' כידוע. וקשה לי למה בוקר אין זמן שהוא ספק, ומה הסברא לחלק בין תחילת היום לסופו?
הירושלמי (פ"א דברכות ה"א) נגע בהקבלה שאמורה להיות לכאורה בין עלות השחר לצאת הכוכבים, והביא שני פסוקים ללמוד מהם שלמרות שאין אור גמור, עצם התהליך של האור בהדרגה כבר נחשב בוקר. ע"ש.
כמדומני שזה פותר גם את השאלה שלך.