שאל את הרב
print
אא
במסכת ברכות דף ה: בעניין דין גרמא דעשיראה ביר: א) מדוע אותה עצם אינה קבורה? האין זה חובה לקבור את כל המת? ב) ומה מנחם בזה? אולי באותו רגע אותו האבל יתנחם, אבל אחר כך זה כבר לא יועיל.

הרב יהונתן מאזוז

א) חיוב קבורה מן התורה הוא רק באבר שלם או בכזית מן המת אך פחות מכאן חיוב קבורה הינו מדרבנן שלא יהנה ממנו. ועל כן  על פי רש"י שפירש עצם פחות משעורה, וכן רשב"ם (בבבא בתרא דף קט"ז ע"א) שפירש שן אחת, ופירשו כן משום טומאה. וצריך לומר שהחזיקו רק לזמן ידוע לנחם בו, וודאי שמרו מליהנות בו עד זמן שיקברנו אחר כך. ויש פירוש אחר לגמרי, והוא: דין גרמא דעשיראה ביר, היינו זו העצם מסעודת הבראה (תרגום של ביר) של בנו העשירי. והובא בסדר הדורות בערכו, ובמהר"ץ חיות כאן. (על פי גשר החיים להגר"מ טיקוצ'נסקי חלק א' עמוד קמו בהערה). (לא הלכה ולא למעשה). ב) הערוך (ערך גרם) פירש שהיה אומר להם ראו מה אירע בו וצערו גדול משלהם. עד כאן. וידוע שדרך בני אדם להתנחם במי שמצטער יותר מהם, וכמעשה דר' עקיבה (בנדרים דף נ' ע"א) שהיו ישנים בבית התבן ובבוקר היו צריכים ללקט התבן מן השערות ובא אליהו ונדמה להם כאיש, וביקש מהם מעט תבן, מאחר שאישתו ילדה, ואין לו אפילו תבן לתת לה לשכב עליו, ואמר לה ר' עקיבה לאשתו: ראי שיש אדם שאפילו תבן אין לו. עיין שם. 
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0