במסכת שביעית במשנה ד', פירש רבינו עובדיה ברטנורא בסוף ד"ה מוצאי שביעית מיד וכו' ואני שמעתי הטעם לפי שבשנים או שלשה ימים עושה כיוצא בו. עכ"ל.
הוקשה לנו מה התכוון הרע"ב לפרש בדעת רבי, אם כוונתו כפשוטו שהירק גדל ממש בשנים שלשה ימים - לא ייתכן לומר כן, שהרי פשוט הדבר וידוע לכל שאפילו הקל שבצמחים אינו צומח וגודל כל צורכו בזמן כ"כ מועט! ואם כוונתו של הרע"ב בפירושו לרבי, בדרך של גוזמא, כלומר, לא שרבי מתיר ליקח ירק מיד ממש במוצאי שביעית, אלא שרק כיוון לחלוק על דברי התנא קמא שאמר "משיעשה כיוצא בו", ורבי מתיר הרבה לפני הזמן הזה, וכל מה שאמר מיד כוונתו שאין צורך לחכות עד שיעשה כיוצא בו אלא שמותר ליקח ירק כבר הרבה לפני כן! אך עדיין לא מיד ממש במוצאי שביעית! - ולפי פירוש זה קשה ליישב את דברי הרע"ב שכתב "לפי שבשנים או שלשה ימים עושה כיוצא בו", כיוון דדחוק להעמיס בדברי הרע"ב שכיוון לומר כאילו יש להמתין מליקח ירק כשבוע שבועיים, שהרי כתב שנים שלשה ימים! ועוד שלשני הפירושים רבי ותנא קמא חולקים על מציאות הדברים, וקשה.