נוסח “במה מדליקין”
דברי כת”ר נכונים ונכוחים, ואכן בסידור איש מצליח כתוב בשביל החולה שיישן.
במסכת שביעית (פרק ו'משנה ג') בפירוש רבינו עובדיה ברטנורא בסוף דיבור המתחיל כנגד כן למוצאי וכו' אלא סיפא מיירי וכו' וחזר ונטען בשביעית וכו'. עד כאן לשונו.
מדוע פירש בפשטות שחזר ונטען בשביעית? וכי מותר לנטוע בצלים באדמת ארץ ישראל בשביעית? ואף אם נאמר דמדאורייתא שרי, נאסור לכל הפחות מדרבנן משום מיחזי.
רבינו עובדיה הוכרח להדחק ולומר שעבר איסור ונטעם בשביעית, כי אם לא כן אלא שנטעם בששית ונשארו עד מוצאי שביעית, לא יתכן להתירם כי רוב ככל גידולם היה באיסור שביעית, ולא שייך שהיתר כל שהוא יעלה ויתיר את האיסור. וכן מפורש בדבריו. גם נראה שבבצלים לא שייך שיגדלו ברצף למעלה משנה ולא יתקלקלו, ועל כרחנו שנטעם בשביעית, ולכן רבינו עובדיה לא הציע אפשרות זו, אלא רק שנטעם מתחילה בשביעית, וגם את זה דחה מטעם האמור.