שם ה’
באמת כן מפורש בשו”ת תורה לשמה סי’ תצ”ו להקל בזה בכל שמות הקודש מלבד אדנו”ת וי”ה, והמנהג היום להחמיר הוא כנראה ייבוא ממנהגי האשכנזים.
כמדומה שהכוונה לספר "דברי חכמים" להרב המקובל רבי יהודה לייב פחווצר הכולל ב' חלקים, חלק א' "דעת חכמה" מוסר, וחלק ב' "מקור חכמה" עם "סולת בלולה" על שלחן ערוך אורח חיים מתחילתו עד סימן ר"מ. והובא בספר שם הגדולים למרן החיד"א זצ"ל (מערכת ספרים מערכת ד' אות י'). ובספר בית עקד הספרים (אות ד' מספר 286) מבואר שנדפס בהמבורג בשנים תנ"ב-תנ"ג.