מלבד ספר נהר מצרים, יש גם ספר מנהגי

1. לדעת מרן ראש הישיבה נר"ו ראוי להחמיר

טעות הגוי מותרת כנ"ל. ואין לבקש מהמוכר השני

יישר כח שהבהיר כוונתו לגבי רבינו הגרי"ח (אם

הכלל של "אפושי פלוגתא לא מפשינן" נאמר גם

מסכת בבא מציעא דף ב' ע”ב בתוספות דיבור

קצירת העומר ודאי דוחה שבת. והראיות מהתורה שבכתב

הכלל בידינו תמיד "אמצעי משובח". שעל פי רוב

לא הבנתי שאלתך, מה בכך שלדעת כמה פוסקים

1. "הריהו" ו"הרי הוא" זה בדיוק אותו דבר.

אע"פ שפסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור

תוס' חידשו בתירוצם דלמ"ד שחצי נזק יש לו

אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את

כך בכל ענין ברוחניות. על האדם לפתוח פתח כחודו של מחט, ואז יפתחו לו פתח כפתחו של אולם, כמו שמצינו בבתיה בת פרעה שהושיטה ידה לקחת את התיבה לעזור לילד שהיה בוכה, וזאת על אף שידעה כי בדרך הטבע אין ידה מגיעה עד לשם, אך היא מבחינתה עשתה את המקסימום ונעשה נס שנשתרבבה ידה אמות הרבה. ואם לא היתה מתאמצת לכך, לא היתה זוכה לגדל את משה רבנו ולהתגייר ולהיכנס בחייה לגן עדן.