בעניין ספירת 7 נקיים, נשואים (טוניסאים) שלמדו שיש לחכות 5 ימים ואחר כך לספור 7 נקיים וכך נהגו, 1)האם לדעת ראש הישיבה שליט"א ראוי להחמיר ולחכות 7 ואז לספור 7 נקיים?
2) האם נכונה הטענה שע"י חומרה זו ח"ו נמנעים ממצות פריה ורביה כי הביוץ נפסד ביומיים האלו?
3) והאם זה משנה בין זוג שעדיין לא קיים מצות פריה ורביה למי שכן שלהם יותר ראוי להחמיר? או שכך צריך לנהוג גם בימנו?
1. לדעת מרן ראש הישיבה נר"ו ראוי להחמיר להמתין שבעה ימים קודם שבעה נקיים, כי ע"פ רוב הראיה נמשכת חמשה – ששה ימים וכמו שכתב מרן הבית יוסף סימן קצ"ו כנודע, וכדאי לחכות עוד יום יומיים, כדי שהבדיקות תעשינה בזמן, נקיות, בלא ספקות. עיין בהקדמתו לספר ברית כהונה, הוצאת הישיבה תכב"ץ.
2. ברוב רובן של הנשים אין בחומרא זו הפסד זמן הביוץ. כי נודע כי הביוץ הוא שבועיים קודם הוסת הבא, וע"פ רוב הוסת בא בסביבות שלשים יום, ונמצא שהביוץ חל בליל הטבילה או אחריה מעט. אמנם יש נשים שבין וסת לוסת יש להן פחות מעשרים ושומנה יום, ובאלו יכול להיות הפסד. ואם רואים שזמן רב לא נתעברה, יעשו התרה על מנהגן וינהגו כמו עיקר הדין. אבל ע"פ רוב אין בזה כלום, ופוק חזי כי גם הנוהגים בחומרא זו, יש להם ילדים ב"ה.
3. מעיקר הדין אין צריך לנהוג חומרא זו, רק מיד שנסתיימה ראייתה, יכולה לעשות הפסק טהרה ולהתחיל ז' נקיים. [רק צריכים לשים לב שעברו ארבעה ימים מהתשמיש האחרון כנודע]. ובפרט בזמן הזה שכולם נקבצו לארץ ישראל וכל אחד עושה כמנהגו, ולא כולם נוהגים מנהג אחד. ורק מהטעם שנזכר למעלה, לדעת מרן ראש הישיבה נר"ו ראוי להחמיר. וכל זה כמובן כשאין הדבר מפריע להם, שלא יצא שכרם בהפסדם.
Google