מבאר רבנו הבן איש חי בספרו 'אדרת אליהו' כי "סולם" בגימטריא "ממון", שהממון נמצא בארץ, וזה "מוצב ארצה" אבל השפע מגיע משמים 

איני יודע מה מקורו של אותו רב. אך

יש שכר שמקיים "שויתי ה' לנגדי תמיד", בתנאי

1. יש לערב דמות רבנית חינוכית שתנסה לעזור

לכפר על כך העוונות של האדם | כל

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

למעשה, כל תהליך החדרת האמונה ביציאת מצרים היה בעקבות שאלת אברהם אבינו בברית בין הבתרים "במה אדע כי אירשנה?". אמירה זו, היה בה נדנוד של ערעור כלשהו בשלמות הביטחון (לפי דרגתו של אברהם אבינו), וכאן – בנסי יציאת מצרים בא הדבר על תיקונו.

אדם מצא ארנק ביום שבת, האם מתחייב הוא

כדי לרדת מן ההר אל העם, היה מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל משתמש בכל דרך אפשרית – גם בהומור. באהבת זיכוי הרבים שפיעמה בו, לא התחשב בכך שהדבר עלול כביכול להוריד מרמתו התורנית, ועשה כל אשר לאל ידו, העיקר לקרב לבם של ישראל לאביהם שבשמים * לרגל חג הפורים, אספנו בחופנינו צרור דברי חידוד, שנינה ומליצה שיצאו מפי קדשו של מרן *

חומרתה של מצות תפלין | הנסים והנפלאות שיש

כהן שעלה לדוכן ונשא כפיו פעם אחת ביום,

מנהגי ערב יום כיפור| מצווה להרבות  בסעודה בערב

בן איש חי הלכות ברכות| כאשר יש חילוק

כהן אינו רשאי להפסיד ברכת כהנים בקביעות כדי

כן בודאי כמבואר בשולחן ערוך סימן רצ"א סעיף

עדיף לעלות לברכת כהנים, ולקיים מצוות עשה מהתורה

לכתחילה ייצא ליטול ידיו בין תפלת הלחש לחזרה.

בספר וספרתם לכם (הלכות ספירת העומר) סעיף מ'

כתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות מתנות עניים הלכה

מצות מאה ברכות בכל יום אינה מצוות עשה

1. מצוות הלוואה קודמת שיש בה מצוות עשה