מעשה הצדקה

והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה

מבאר רבנו הבן איש חי בספרו 'אדרת אליהו' כי “סולם” בגימטריא “ממון”, שהממון נמצא בארץ, וזה “מוצב ארצה” אבל השפע מגיע משמים – “וראשו מגיע השמימה”. ואפשר להוסיף: “והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו”, שעל ידי מצוות שאדם מקיים, נבראים מלאכים עולים, שמעלים את האדם, וח”ו ע”י עברות, מלאכים יורדים ומקטרגים עליו. והכל תלוי במה שמשתמש בממון, כי אם ישתמש בו למצוות ולמעשים טובים, הרי שהוא מגביר את כח המלאכים המעלים את בקשותיו ופועלים ישועות בקרב הארץ. ללמדנו שכל הפעולות שפועלים כאן בארץ, גם בדברים הגשמיים ביותר, אינם נשארים בארץ, אלא הכל נרשם בשמים ופועל גדולות ונצורות, לכן נאמר “צדקה תציל ממות”. ויש בכח פעולה בזמן הנכון לפעול ולשנות את הרשום בשמים, כמו שאמר הכתוב “אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'”. והרי זה דומה לאדם שמפעיל מכונה גדולה ע”י שלט רחוק ואפילו במרחק עצום, כמו במטוסים וחלליות, כך כל מצוה, חסד וצדקה עושה רושם ושינוי גדול בשמים, וכך זוכים לשפע גדול שיורד אלינו לארץ.

ומעשה היה בחסיד אחד שהיה רגיל ליתן צדקה לעניים. פעם אחת היה מפליג באניה, ובאה רוח סערה והטביעה את האניה בים. ראהו רבי עקיבא ובא לפני בית דין להעיד על אשתו שתנשא, והנה בא אותו חסיד ועמד לפניו. אמר לו רבי עקיבא, לא אתה הוא שטבעת בים? אמר לו הן, אולם צדקה שעשיתי היא שהעליתני מן הים. אמר לו, מאין אתה יודע? אמר לו, כשנפלתי למעמקי מצולה שמעתי קול רעש גדול מאת גלי הים, שאחד אומר לשני, רוצו ונעלה את האיש הזה מן הים ליבשה, מפני שעשה צדקה כל ימיו. פתח רבי עקיבא ואמר: ברוך השם יתברך שבחר בתורה ובמצוות ובדברי חכמים הקיימים לעד לעולם, שנאמר, שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו. ונאמר, וצדקה תציל ממות (אבות דרבי נתן פרק ג'). זהו כוחו הגדול של הממון שיכול להציל את האדם בכל המצבים.

באדיבות עלון “פניני הפרשה”, לצפיה בעלון במלואו לחץ כאן