לחיות את המצוות

ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה' – כתב רש”י “אני ה'” – נאמן לשלם שכר. שואלים המפרשים מדוע הוצרך הכתוב ללמדנו ולהודיענו דבר זה שנראה לכאורה פשוט, הרי זה ברור שהקב”ה משלם שכר טוב להולכים לפניו ואין הקב”ה מקפח שכר כל בריה, וכפי שכתוב בעשרת הדיברות “ועושה חסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מצוותי”?

ויש לבאר את הענין על פי דברי הספר קדושת לוי שמסביר את הפסוק בדרך רמז “אשר יעשה אותם האדם וחי בהם”, שעל האדם להרגיש ולהבין שהמצוות שהוא עושה הן הן החיות שלו, כי אדם יכול לרכוש מעלה זו שחיותו תהיה רק ממצוות וממעשים טובים, ואז זוכה לחיות חיים אמיתיים גם בעולם הזה, ולא חיים של רשעים שעושים חיים בדברי הבל, וכל ימיהם מלאים חרטות, כי הם מרגישים אחרי כל פעולה שהם עושים שההנאה נגמרת, והצער שיש להם מענייני עוה”ז נשאר, ולכן לא קיבלו כלום. על כן אמרו חז”ל רשעים אפילו בחייהם בעולם הזה נקראים מתים, כי חיותם היא מיתה ממש, אבל צדיקים שכל חיותם להרבות במצוות ומעשים טובים, זוכים ועמלם נשאר לנצח ותמיד הם חיים. ולכן מסיים הפסוק “אני ה'” נאמן לשלם שכר, לא רק על המצוה בעצמה אלא בכפל כפליים על שמחה של מצוה שיש בה “וחי בהם”.

וכפי שמסופר על רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעל הקדושת לוי עצמו, שבחג הסוכות לא היה ישן כל הלילה מרוב התרגשות, השתוקקות ושמחה שהנה הוא בא לקיים מצות נטילת לולב. וכשניגש לאתרוג פגע בטעות בארון והזכוכית נשברה מרוב התלהבות ושמחה של מצוה. היתה לו שמחה גדולה ועצומה מעצם המצוה, וכבר נטל שכרו כביכול בעולם הזה.

ומעשה שהיה ברבי אברהם זצ”ל (אחיו של הגר”א זי”ע) אשר התגורר בעיר קיידן, ואחת המשפחות שם דאגה לפרנסתו. פעם אחת באו ואמרו לרבי אברהם: עד מתי תשב בקיידן, עבור להתגורר בוילנא, שהיא עיר גדולה יותר, ושם תהיה פרנסתך מצויה וברווח. נענה ואמר: “צריך לשאול את פי הרבנית”. הלכו אליה והביאו בפניה את ההצעה, אבל היא הגיבה בסירוב מוחלט. וכששאלו אותה מדוע היא מתנגדת, ענתה: “לפני כמה שנים לא יכול היה בעלי לקנות אתרוג לסוכות מחוסר אמצעים, הלכנו ומכרנו את דירתנו ועברנו לדירה יותר קטנה, כדי שנוכל לקנות אתרוג. והנה, שלש פעמים ביום אני עוברת ליד דירתנו הקודמת, ואני נהנית מכך שמכרנו אותה למטרה של קניית אתרוג, ועל ההנאה הזו איני מוכנה לוותר… אכן, זה הפירוש לחיות את המצוות – להרגיש שזה החיים שלנו, שעבורם נעשה הכל.

באדיבות עלון “פניני הפרשה”, לצפיה בעלון במלואו לחץ כאן