מסתבר שאין לעשות כן ודמי למה שפסק מרן

1. לעולם לא יחול ראש השנה במוצאי שבת.

אדם שטס לחו”ל וחברו ביקש ממנו שיקנה לו

האם מותר בשבת להוציא תבשילים להנחה על הפלטה

הלכות דיני חג השבועות שחל במוצאי שבת| ממתי

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

גם ממתנה צריך לעשר (ספר מקור נאמן חלק

שמן קודם לנרות, ואפילו אינו שמן זית, כיון

סדר מזמורי התהילים על פי סדר אמירתם או

ראשי פרקים: הזמנת בעל מקצוע שהלוה לו כסף

נראה שהרוצה לקיים מצות כתיבת ספר תורה בשלימות,

וספר הדרכה של סיור הנ"ל, יש להם? א"כ

אם שעתו דחוקה, יכול לסמוך על הסוברים שאין

שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל..
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל

אדרבא בטעמי המנהגים (בהשמטה לסעיף רמ"ו ובהשמטה לסעיף

כל מקרה לגופו, והכל תלוי באדם עצמו, כמה

ידוע כפי שכתבת שהעיקר לפי ראות העין. וכשיש

יפה אמרת שאותיות בג"ד כפ"ת הבאות לאחר מילה

לכתחילה כדאי לקיים את המצוה כפשוטה. שמיטת קרקעות