ראיתי תשובה של חכם מישראל שאם אדם קיבל כסף במתנה לרכישת בגדים וכדומה, אינו צריך לעשר ממנו. מה הכלל במעשר? לדוגמא אברך שכמה אנשים מחזיקים אותו ומידי פעם תומכים בו בכסף האם צריך לעשר ממנו?
אם שעתו דחוקה, יכול לסמוך על הסוברים שאין צריך לעשר רק אחר הוצאות בני ביתו (עיין בשו"ת יחוה דעת חלק ג' סימן ע"ו). וכאן מן הסתם דחוק הוא מאד. אבל לולא זה צריך לעשר, כמו שנהגו לעשר מכל כסף. אלא א"כ הביאו לו הכסף על מנת שיקנה בזה דוקא בגדים ולא יעשה שום דבר, ורצו להביא לו הבגדים אלא שלא יודעים מידתו וכיוצא, לכן הביאו לו הכסף שילך לקנות הבגדים, שבזה אין צריך לעשר.
כשרות “קשר תימני” בציצית I ביטוח בריאות מכספי מעשר
1) קשר תימני – הוא המקורי בגמ’, אלא שבזמנינו שאין לנו תכלת נהגו רוב העולם לקשור באופנים אחרים, אבל ודאי אין בקשר התימני שום חשש.
2) לפי הידוע לי – גם את הביטוח המשלים שעושים דרך הקופות – אי אפשר לממן מכספי מעשרות.
וחוששני שתלמידים טועים פרסמו בשם הגר”ש עמאר והגר”י יוסף להיתר. כדאי לבדוק את הדברים אצל בני-סמכא מתלמידיהם.
התורם גילה דעתו שרוצה לתת את הכסף למשפחה נזקקת, וממילא אם אתם מוגדרים כנזקקים, וכגון שאין במשכורות שאתם מקבלים די צורכיכם, אפשר לקחת את הכסף.
אם אתם מסודרים והמשכורות שלכם מספיקות להוצאות הבית מדי חודש בחודשו, לא נכון לסמוך על אומדנות שאינן ברורות ויש להעביר את הכסף למשפחות נזקקות. [או לחילופין אפשר לברר אצלו ע"י אדם אחר שיברר הדבר לפי תומו, אם הדבר אפשרי וכך לצאת מידי ספק].