רק ריבונו של עולם, רפואתו – היא גם רפואה של רופא רחמן, וגם רפואה של רופא נאמן.

"בא וראה כמה חביבות מצוות על משה רבנו, שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה, והוא נתעסק במצוות, שנאמר "חכם לב יקח מצוות"

למרות הזכויות הרבות, ללא מפתח התפלה, לא ניתן לזכות בכל הטובות

הגאון רבי רפאל בירדוגו זצ"ל בספרו "מי מנוחות" נרגש בכך שיעקב הדגיש שלש פעמים את המלים "אחי אמו", תוספת שלכאורה מיותרת?

ומיישב: "שבכל המעשים היתה פנייתו לאהבת אמו ולכבוד אמו… שכל הטובות שעשה לא עשה אלא לכבוד אמו".

והוא מפעיל את ‘נשק יום הדין’, מנסה את כוחו בדרך מקורית משלו. חדל הוא לרגע מן המאמץ המחשבתי, נעמד בפנת החדר, פונה לחונן לאדם דעת, ובתחנונים מבקש בתפלה נרגשת מעומק לבו: "רבונו של עולם! אנא! התאמצתי בכל כוחי, כל אשר בכוחי עשיתי, חפץ אני בכל מאודי למצוא תשובה לקושיא. בלי יישוב אינני הולך לישון! מוכרח אני למצוא תשובה! עלול אני להפסיד תפלה ביישוב הדעת, אם לא אִישַׁן. אנא ממך, האר את עיני ביישוב אמיתי!".

♦ מִי שֶׁטָּעָה וְאָמַר "בָּרְכֵנוּ" בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים ♦ שְׁלִיחַ צִבּוּר ♦ דִּין הַמְסֻפָּק ♦ דִּינֵי בֶּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּסַע לְחוּ"ל אַחֲרֵי ז’ בְּחֶשְׁוָן, וְכֵן לְהֵפֶךְ ♦ ועוד ועוד

♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג מִדּוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בַּאֲמִירַתם ♦ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּסְלִיחוֹת ♦ כַּוָּנָה וְדִקְדּוּק בַּסְּלִיחוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מֵהִלְכוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת ♦ תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף מִסְּלִיחוֹת ♦ ועוד ועוד

♦ חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת ♦ סִימָן וְעֵזֶר לְכָל הַשָּׁנָה ♦ הִלְכוֹת חֹדֶשׁ אֱלוּל ♦ הַזְּמַן הַמֻּבְחָר לִסְלִיחוֹת ♦ שִׂימַת לֵב בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מְלַמְּדִים וּשְׂכִירִים ♦ עֲדִיפוּת לִסְלִיחוֹת בְּמִנְיָן ♦ קְטָעִים בַּאֲרָמִית בְּיָחִיד ♦ ועוד ועוד

תולדותיו של מייסד הישיבה בא"י ומנהלה הרה"ג הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל בבואנו להעלות את זכרו של הרב המנוח זצ"ל ולכתוב את תולדותיו, בחובתנו להדגיש שאיננו מתיימרים להקיף את כל מסכת חייו המופלאה, מאחר שהיה הרב רב פעלים לתורה ולתעודה, אשר עשה רבות להגדלת תורה ולגמול חסד, ורב הנסתר על הנגלה, ורק באנו לתת פרטים מרכזיים בחייו ובפועלו, כמו הוצאת ספרים והקמת הישיבה ועוד. בתחילת המאמר כתבנו בקצרה גם על דמותו של אביו זצ"ל.

    סימן א' – בענין תשלום ההורים

חכך האורח בסנטרו והגיב: "אם כן, סוכה זו היתה עליה שאלת חכם, ומעולם לא הכנסתי לפי דבר שהיתה עליו שאלת חכם, על כן מחמיר אני לא לאכול בסוכה זו".

"והיכן תאכל?", שאלוהו בדאגה. "אֹכַל בבית", הפטיר ה’מחמיר’…

מהו עירוב תבשילין I כיצד עושים עירוב תבשילין I מתי עושים עירוב תבשילין I מתי אוכלים את העירוב I שכח לעשות עירוב תבשילין I איך עושים עירוב לאחרים I עירוב תבשילין לבחורי ישיבה

אחד מארבעים ושמונה קנינים שהתורה נקנית בהם הוא "המכיר את מקומו". בעל ה"שם משמואל" זצ"ל לומד את חשיבות קנין זה מהדגלים שהיו לעם ישראל במדבר, והפרידו בין מחנה למחנה כדי שכל אחד יכיר את מקומו ואת שבטו

מהי מצות מעקה I מהו גובה המעקה שצריך I מהי הברכה על עשיית מעקה I מתי צריך לברך I הסרת כל מכשול I

מהי חובת מצות מזוזה I אלו חדרים חייבים ופטורים I מה הדין חנויות ומפעלים I מהו נוסח הברכה על המזוזה I קביעת מזוזה בבית יש בו כמה חדרים I מה מיקום המזוזה במשקוף I מתי המזוזה צריכה בדיקה I

אם בחוקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם וגו'

מדוע היו הכרובים בדמות פני תינוקות, לכאורה מתאים

הוא נעמד באמצע הרחוב, וראשו נטוי כלפי מעלה.

פונה יהודי לקב"ה בתפלה: "רבונו של עולם! אם אזכה בהגרלה בשני מליון דולר, אני מבטיח שאשב ואעסוק בתורה כל ימי חיי". יוצאת בת קול ואומרת לו: "הי אדוני, חדל מתפלתך, יש כבר המון אברכים שעושים את זה גם בשביל 1500 שקל בחודש…".

אלף גליונות, הם בהחלט ציון דרך משמעותי. עשרים שנה הם כברת דרך ארוכה, שמי היה מאמין שנעבור אותה. והנה אנו כבר כאן, מסכמים אלף עלונים, שכל אחד מהם לווה בסייעתא דשמיא מיוחדת, שאי אפשר לתארה.

נו, אז איך מסכמים אלף גליונות?… ובכן, לפי שייחודיותו של העלון במדוריו המקוריים, החלטנו לסקור בקצרה את כלל מדורי העלון בעבר ובהווה (לפי סדר הא-ב).

לאיזה צורך הטריח הקב”ה את עמו בכל כך

מפרשת נדרים ניתן ללמוד עד כמה גדול כוחו

ואין הדבר פשוט כלל, וכמו שמסופר על רבי זושא מניאפולי שדרכו בקדש היתה לעשות המצוות בשמחה רבה, תוך התרגשות והתלהבות עצומה. במיוחד מחבב היה את מצות נטילת ארבעת המינים והדלקת נרות חנוכה, ובשעת עשייתן היה רוקד, מפזז ומכרכר וכל כולו להבת שלהבת יוקדת אש דת.

שנה אחת בליל חנוכה התלהט כל כך בעריכת נרות החנוכיה, עד שמגודל הדבקות נתקלה ידו בחנוכיה, וזו נפלה לארץ ונשפך שמנה.

בס”ד ג’ ניסן המנוסה התשע”ט לפ”ג. בענין ברכת

בוקר אחד, לאחר שפסע שלש פסיעות בסיום תפלת שמונה עשרה, ארע דבר מפליא. לעיני הצבור המשתאה, חלץ את תפיליו, הסיר את טליתו, התעטף בגלימתו ומיהר לצאת את בית הכנסת, אץ רץ לדרכו. הכל נדהמו ממעשהו, אך מאחר וידעו את גדולתו וקדושתו, לא ניסו להרהר אחריו, רק ציפו בקוצר רוח לשובו.