מתוך הספר: עט הזמיר, לע”נ הבחור ר' מאיר

לאחר שיחה גלויית-לב בה מגולל יעקב במרירות את

“ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא

קשיים רבים וחבלי קליטה עברו על ישיבת "כנסת חזקיהו" עד הגיעה אל המנוחה והנחלה בשנת תשט"ו בכפר חסידים לימים רכסים שבצפון. ברם, דבר אחד התנהל כראוי ובלי בעיות – יחסה של המועצה לישוב היה חיובי, בעוד שבשאר ישובי הארץ נערמו על דרכם של מוסדות התורה קשיים, והתנכלו להם והצרו צעדיהם, כפר חסידים היתה בתחום זה יוצאת דופן. גם שם לא היו ראשי הציבור שומרי תורה ומצוות, אך מעולם לא הערימו קשיים בדרכה של הישיבה, והיה הדבר לפלא.

כשיאמר ישראל ידגיש את היו"ד שלא תבלע ושלא

א) לגבי גן עדן וגיהנם כתב רבנו בחיי

1.בימים נוראים כתב הרמא בהג"ה (סימן תקפא סעיף

1) מעשרים את כולם יחד כיון שהם מין

האמת שאין מספיק זמן ומקום להסביר הכל, אבל

1) מעשרים את כולם יחד כיון שהם מין

כל חייל וחייל ההולך לצבא להגן על עם

כוונת החיד"א שיהודי איטליא יש להם הרבה מנהגים

1) זו שאלה של השקפה, כל אחד יעשה

ההלכה אומרת אם נמצא בין הגויים לרגל עסקיו

מצות פריה ורביה, היא מצוה ראשונה שנצטוינו בתורתנו

התכלת שנתחדשה בזמן האחרון הנעשית מארגמון כהה קוצים,

זו שפת פיוט מצומצמת כדרך השירים. הכוונה אם

א. במשנה בשקלים: והייתם נקיים מה' מישראל. ב.