תפילה משנה את הטבע

ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו – פירש רש”י “ויעתר” הרבה והפציר בתפלה. יש כמה לשונות תפלה, ובכל מקום יש להשתמש בסוג התפלה המתאים לבקשה. כאן היה צורך בתפלה בלשון “עתירה” שהיא הפצרה וריבוי, כביכול הקב”ה לא הסכים לשמוע לבקשתו עד שהרבה בתפלה. ויש להבין, מה הטעם בכל ההפצרות, הרי ודאי רצון ה' שיהיה ליצחק אבינו בן שימשיך את מסורת אבותיו ויקים את עם ישראל, ולמה לא היה בגדר “טרם יקראו ואני אענה”?

וביותר אמרו חז”ל ביבמות (דף סד.) א”ר יצחק מפני מה היו אבותינו עקרים, מפני שהקב”ה מתאוה לתפלתן של צדיקים. א”ר יצחק למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר, מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום, כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב”ה ממדת רגזנות למדת רחמנות. מבואר בגמ' שהיה צורך להפוך את הגזירה שאבותינו יתהפכו מעקרים לאנשים מולידים כדרך כל הארץ. ושוב, התמיהה גדולה, למה האבות והאמהות שייסדו את עמ”י נולדו בחסרון ובצורה לא מושלמת?

אומרים בעלי המוסר שהיא הנותנת, כדי לייסד את עם ישראל יש צורך בקרבה עצומה לקב”ה, וזה מגיע על ידי ריבוי תפלה והפצרה. וכך, בכח תפלת האבות והאמהות יהיה שפע לכל הדורות, וזה נותן לנו כח להתפלל גם במקרה שלא נראית שום אפשרות לעזור, ובכל זאת התפלה פועלת ויש לה כח לשנות סדרי בראשית מחוץ לגדר הטבע, והדבר מונח כבר ביסוד ושורש עם ישראל שלידתם נעשתה ע”י התפלה בשנוי הטבע.

מסופר על אשה שבנה חלה מאד, ואמר לה הרופא שהמצב קשה מאד, אך בכל זאת נתן לה לנסות תרופה מסוימת. כתב לה מרשם והיא הלכה מיד לבית המרקחת, אך היות והיה זה בערב שבת בין השמשות, המקום היה סגור. ומה יכלה לעשות והילד במצב פקוח נפש? לקחה איפוא את המרשם, זרקה אותו לתוך דוד של מים חמים המוכן לשבת וביקשה והתפללה לה' שהמים האלו ירפאו את הילד, ובשבת נתנה לילד מעט מעט ללגום מהמים. וראה זה פלא, הילד התאושש ותוך כמה ימים שב לאיתנו. חזרה אל הרופא והרופא התפלא שהילד נשאר בכלל בחיים. שאל אותה אם נתנה לו מהתרופה, והיא שחה לו את המעשה. הרופא ממש יצא מכליו ופרסם את הדבר איך התפלה והאמונה בקב”ה יכולה לשנות את הטבע בצורה מוחשית.