מעשה קטן – שכר גדול

פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי – קנאתו של הקב”ה עלולה לגרום ח”ו כליה. והרי בסך הכל פנחס הרג יהודי אחד ועוד מדינית, אם כן כיצד ניתן להשוות מעשה של בשר ודם למעשה הקב”ה, ואיך אפשר לומר בקנאו את “קנאתי”, כי הרי בודאי אינו דומה מעשה שנעשה על ידי אדם ילוד אשה למעשה שנעשה בגזירת שמים. ואם בכל זאת נחשב כדבר שווה, צריך הענין הסבר.

מבארים בעלי המוסר שהעולם דומה למפה קטנה שיש בה נקודות וכל נקודה מלמדת על עיר גדולה, שטח של ס”מ במפה מסמל מאות ק”מ במציאות, כך שמדינות שלמות מתקפלות בשרטוט זעיר במפה. כך הוא העולם הזה, כל פעולה וכל דיבור שאדם פועל ומדבר כאן, יש לו השפעה גדולה למעלה, ולהפך כל שכר שאדם מקבל בעוה”ז, נחשב הרבה מאד ביחס לעולם הבא. ולכן אברהם אבינו ע”ה היה צריך הבטחה מיוחדת אחרי שניצל מארבעת המלכים, וכך נאמר לו “אל תירא אברם שכרך הרבה מאד”, אפילו שאברהם אבינו היה גדול המאמינים חשש שהפסיד הכל ע”י תשלום מועט בעולם הזה. אם כן, דבר קטן שבקטנים בעולם הזה נחשב למעלה כדבר גדול שבגדולים הן לטוב והן למוטב, ולכן נקמת פנחס בן אלעזר שהיתה כאן בעולם הזה עשתה פעולה כ”כ גדולה למעלה עד שהוא נחשב כאילו נקם נקמתו של ה'. מכאן למדים כי כל אדם המקיים מצוה בעוה”ז בפרט בזמן של קשיים ומפריעים, חשיבותו עצומה בעולם העליון.

מסופר על רבי ירוחם המשגיח של ישיבת מיר שהיה מנהל רוחני בישיבת ראדין שהיא ישיבתו של החפץ חיים. והנה בזמן שהתחילו להתקבץ סביבו תלמידים, היו כאלה שלא ראו זאת בעין יפה. ומענין פעוט זה נוצרה מחלוקת בישיבה. רבי ירוחם אף לא ניסה ליישר את ההדורים אלא מיד התפטר מתפקידו למרות הקושי שבדבר. הוא פשוט עזב את משרתו ותפקידו כדי לבטל מחלוקת. אחר זמן התמנה למשגיח בישיבת מיר והיא הישיבה שניצלה בימי השואה בנסי נסים גלויים. מנהיגי הישיבה ראו אותות ומופתים בנס ההצלה של ישיבת מיר, ועל כולנה רבי ירוחם בא בחלום למשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין, ואמר לו לאיזה מקום ללכת והיכן מקום ההצלה. ואמרו עליו גדולי הדור ההוא, שאת הכח הזה לפעול להצלת עולם התורה היחיד שנשאר מגולת אירופה, זכה רבי ירוחם ע”י הויתור על כבודו ומעמדו ותלמידיו כדי להרבות שלום.

באדיבות עלון “פניני הפרשה”, לצפיה בעלון במלואו לחץ כאן