שתדעו את התשובה…

ראש השנה, הוא אחד הימים היותר מסובכים להבנה ולהסבר, כולנו יודעים שזה היום שבו העולם נידון, אבל למרות הכל ואף על פי כן, אין סליחות, גם וידוי לא אומרים ביום הזה, הס מלהזכיר, במקום לקרוע את השמים ביום הזה, אנחנו צריכים פשוט לשמוח, לטבול תפוח בדבש, ולשחרר כל מיני סיסמאות על שנה טובה ומתוקה, במין פאתוס כזה גבולי שבין בקשה לבין הצהרה, רק אחרי שבמהלך החגיגות יחרצו את גורלנו, נשב לבכות ביום הכיפורים, רק אחרי הגזר דין נבוא לבקש יפה, סליחה ומחילה וכפרה, ושמן השמיים ירחמו!
 
והשאלה המתבקשת היא מה ההגיון כאן, הרי כל עורך דין מתחיל, היה אומר לנו, לסגור את כל הסיפור לפני גזר הדין, האם לא היה עדיף להקדים את יום כיפור, שימחלו לנו על כל עוונותינו, נהפוך לאנשים חדשים נקיים זכים וטהורים, ורק אז נגיע לראש השנה, עם סיכוי טוב יותר לשנה טובה ומתוקה?
 
כידוע לכל חג יש את השפע שלו המיוחד לו, בכל חג אנחנו מקבלים אורות עליונים השייכים לאותו זמן, ראש השנה במהותו הוא יום בריאת העולם, “זה היום תחילת מעשיך”, מה שמייחד את היום הזה, חוץ מזה שהוא ראשון, הוא שלפניו לא היה כלום, הכל נקי, ליום הזה אין עבר [לא עבר פלילי וגם לא אחר], בכל פעם שאנו מגיעים לראש השנה, אנו מושפעים מהאירוע המרכזי הזה, בו הכל חדש וטהור ללא עבר,
 
ביום הזה אנחנו בעצם נוצרים מחדש, יש-מאין, עם דף חדש לכל אחד מאתנו. אין לנו על מה לבקש סליחה, כי ברמה העקרונית, לא קיים עבר שניתן להצטער או לבקש עליו מחילה, נקיים וטהורים, תגידו אחרי כזה פלא, לא שווה להתלהב ולשמוח ביום האדיר הזה, איך אומר האבן עזרא: “העבר אין והעתיד עדיין דאגה מניין”?
 
מכיוון שאין שום דיבור על העבר, שהרי כל אחד מאיתנו ביום זה הופך להיות “חסר-עבר”, “חדש-דנדש”, אז על מה בכל זאת מתבססים הדיונים שם למעלה? ובכן, ביום זה מתקיים תכנון מחודש של העולם, כמו שהיה בפעם הראשונה. מה כדאי לעשות, איזו בריות כדאי שיסתובבו פה, מה כל אחד בוחר להיות, במקום המופלא הזה, אבל כל השיקול הוא עתידי בלבד, שהרי כלל לא קיים עבר ביום הזה; הרי העולם טרם נוצר!
 
ביום זה מצפים לשמוע מאיתנו איך אנחנו מזמינים את העתיד שלנו, אנו אמורים ליצור תכניות, לנסות לחזות ולתכנן את העתיד, לשאוף, לקוות ולומר מה אנחנו רוצים להיות, ואיך אנחנו מתכוונים לעשות את זה, איזה חלק פעיל, בממלכה הנעלית והאדירה של אבינו מלכנו, אנחנו רוצים לקחת בשנה החדשה…
 
והשפע הגשמי והרוחני לשנה הבאה, מוענק לנו בהתייחס למה שאנחנו באמת רוצים בתחילת השנה החדשה למטרות לרצונות ולמחויבות לתכניות החדשות שלנו שיובילו אותנו למקום אחר…
 
סדר פעולות החשבון הזה, שבו ראש השנה קודם לכיפור עד כמה שהוא נראה משונה, בגלל שבו העתיד קודם לעבר, הוא גם הדרך הנכונה לנו, בשבילנו כבני אדם, אם את/ה רוצה שינוי, אל תסתכל בכלל על מה שהיה.
 
דיבור מוקדם על חרטה, וצער על העבר, הרבה פעמים גורמים לנו להרגיש שיצאנו כבר ידי חובה, ששילמנו את חובנו לחברה, אם התוודינו והצטערנו ושילמנו איזה מחיר מצפוני קטן, אנחנו כבר עשינו משהו כדי להתקדם ואפשר לנוח, התורה מלמדת אותנו, קודם כל תגיד מה אתה רוצה קדימה כיוון שהעתיד הוא העיקר, הוא בסר החשיבות לפני העבר, ההתחדשות של ראש השנה, חשובה וקודמת למחיקת העבר של יום הכיפורים.
 
ראש השנה קודם ליום הכיפורים כי אין מה לבוסס בבוץ של העבר, העיניים צריכות להיות רק קדימה רק תפזרו הבטחות לימים יפים יותר, אל תפנו מבט אל השחור מאחורה, כי הוא נמוג מאליו [זהו סוד התשליך], רק אחרי שנתחיל לצעוד בדרך החדשה כברת דרך, יש מקום לזכור שהיו לנו כמה נפילות שאנחנו רוצים ללמוד מהם, מה לא לעשות, ואולי גם להתנצל ולבקש סליחה, אבל כל זה רק אחרי שנתחיל בריצה מטורפת קדימה אחרי שתתחיל לצעוד ולרוץ בדרך החדשה נשב לדבר על זה, אחרי שתצא מהבוץ, נתחיל לדבר על הניקיון.
 
ביום ראש השנה כשיתחיל הדיון למעלה, תדעו לענות את התשובות הנכונות: אנחנו מתכננים שנה טובה ומתוקה, שנה שנסלק את כל ההפרעות, ונקדם את כל הכיסופים והחלומות, שנת אושר, לנו ולכל בית ישראל!!