לנצל כל רגע

ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו – זו ברכה מיוחדת כאשר זוכים לקיים “אם בחוקותי תלכו”, וכמו שכתב רש”י “שתהיו עמלים בתורה”. והנה עמל התורה אינו רק להזיע ולהתייגע אלא גם לנצל את הזמן ללמוד בכל רגע. כמבואר ברש”י ברכות (דף לב:) בדברי הגמ' תנו רבנן ארבעה צריכים חיזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים, תפלה ודרך ארץ. תורה ומעשים טובים, מנין? שנאמר “רק חזק ואמץ מאד לשמור לעשות ככל התורה”, חזק – בתורה, ואמץ – במעשים טובים. והעיר רש”י שהחיזוק הוא שיתחזק האדם בהם תמיד בכל כחו. הלימוד התמידי הוא לנצל כל זמן וכל רגע ללמוד ולהיות קרוב לדברי תורה, שכל חמש דקות פנויות תהיינה מוקדשות לעיסוק בדברי תורה.

וכבר ביאר החפץ חיים מה הטעם בציווי “ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך”, דבר שלא מצינו כדוגמתו בשאר המצוות, ואפילו בתפלה מתפלל תפלה קצרה שלא יפסיקוהו עוברי דרכים? אלא אומר החפץ חיים, שלגודל ערך מעלת התורה שיקרה היא מפנינים, בודאי מי שיכול בדרך לקנות דברים יקרים הוא מנצל את הזמן לקנות ולהרויח, כי דבר זה לא יחזור, כך בתורה אם יכול להרויח עוד זמן כדי לתפוס וללמוד לא כדאי להפסיד, וכל דקה יקרה. וידוע שהיה בבית התלמוד של קלם 'סדר' של חמש דקות כדי להראות את יוקר הזמן.

בספר “טובך יביעו” מסופר על אברך שהיה לו כדי פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו בצורה מספקת, והנה הזדמנה לו הצעה מפתה מאד לצאת לעבודה רק בשעות הלילה, כך שבמשך שעת היום ימשיך לשבת וללמוד, ובלילה ישלח ידו בעיסוק שיכניס לו הכנסה מכובדת נוספת. בא לשאול בעצת הרב שך, וכששמע הרב אמר שהוא מייעץ לו לא לעשות כן, מאחר ויש לו כדי פרנסתו והזמן היקר של הלילה יוכל להקדישו ללימוד. אותו אברך התעקש ומימש את תכניתו. חלפו כמה חודשים, והוא שב אל הרב שך וסיפר לו דברים כהווייתן. אמנם זכה לעוד משכורת והכנסותיו גדלו בהרבה, אבל במאזן החדשי התגלה דבר מדהים. כשהיה שקוע ראשו ורובו בתורה בכל שעות היממה, נשאר לו יותר כסף בכיס, ועתה גדלו הוצאותיו ואין לו פרוטה לפורטה. נענה רב שך: “הדבר פשוט. כשאברך שקוע בלימוד, יש הנהגה מיוחדת בשמים להשפיע עליו שפע ברכה, אבל כשביקש לצאת מהמסגרת הזו של תורתו אומנותו (למרות שלא היה זקוק לפרנסה), כאן ההנהגה שונה, ולפעמים לא די לו גם בשתי משכורות. כי זו הברכה “אם בחוקותי תלכו” שתהיו עמלים בתורה “ונתתי גשמיכם בעתם”.