ליווי של מלאכים

וישלח יעקב מלאכים לפניו

שואל הכלי יקר מדוע נוספה המלה “לפניו”, שלא הוזכרה בשאר המקומות כמו “וישלח משה מלאכים”, “וישלח ישראל מלאכים”? אלא הוא מבאר שכאן מדובר במלאכים אלוקים ממש שדרכם היה לילך לפניו, לכך כתב הפסוק שהם עשו שליחותו לעשו אחיו, כי יעקב אבינו זכה שליווהו מלאכים ממש הנראים בחוש גם לאחרים, שכן לפי גודל תורתו, קדושתו ומצוותיו כך היה גודל ועוצם מעלת מלאכיו שהיו יכולים להיראות לאחרים כשלוחים לכל דבר.

גם כל יהודי, כאשר מקיים מצוה, הוא בורא לו מלאך העומד לימינו בכל צרה ככתוב “כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך”, וכל מלאך נברא בהתאם לכח המצוה ושלמותה. כמה שאדם זוכה לתקן יותר באותה מצוה, זוכה למלאך שלם ומושלם יותר. וכתב החפץ חיים שאם ח”ו עושה מצוות בחיסרון השלמות והכוונה, רצון הלב והשמחה, נבראים מלאכים חברי שלמות וכח, וזהו הפסד גדול כמו חפץ פגום הנמכר בזול, וכל שכן אם נעשה פגם בעליונים חלילה.

מסופר על היהודי הקדוש מפשיסחה שהיה מלמד קבוצת תלמידים מובחרים בבית המדרש, ובאמצע השיעור התקשה בביאור הגמרא והתוספות. בינתיים הלך אחד התלמידים לביתו לאכול אורחת בוקר, אותה לא הספיק לאכול מוקדם. והנה, ביקשה אמו כי יוריד לה מעט עצים מעליית הגג, השיב לה כי ממהר הוא לשוב ללמוד שכן אולי הרב מבאר עתה דבר מה ולא כדאי להפסיד. אך יצא מהבית, ועלתה מחשבה בלבו הרי כל מה שלומד הוא על מנת לקיים, ועתה נזדמנה לו מצות כיבוד אם ויוותר עליה?! מיד שב לאמו והוריד את העצים להסקה. הזדרז לשוב אל בית המדרש, והנה הרב עודנו שקוע בעיונו. לפתע התרומם הרב ואמר לו “בזכותך הבנתי את ביאור הגמרא. עמך הגיע מלאך בדמות אביי, וביאר לי את הענין לאשורו, ועתה ספר לי כיצד זכית לליווי כל כך קדוש?”. שח לו התלמיד אודות התלבטותו אם לעזור לאמו או לשוב לתלמודו, ולבסוף שב וסייע לאמו. אמר לו הרב דע לך שאביי היה יתום ולא זכה לקיים כיבוד אם, ולכן כל זמן שרואה מישהו מישראל שמקיים כיבוד אם בהידור, מצטרף אליו, ועל ידו זכינו כולנו להבנת הגמרא!

באדיבות עלון “פניני הפרשה”, לצפיה בעלון במלואו לחץ כאן