כולם צריכים להתפלל

ועבדתם את ה' אלוקיכם וברך את לחמך ואת מימיך – הפסוק מתחיל בלשון רבים ומסיים ביחיד, ובא לרמז על הצורך בעבודת התפלה, שכן בדרך כלל אדם מרגיש צורך להתפלל רק כשיש לו חלילה צרה, אך כשהכל בסדר, אינו חש שישנה מעלה מיוחדת בתפלתו. וכך היא דרכו של עולם, כשלאדם יש כל טוב עושר ונכסים, הוא מתפלל כמצות אנשים מלומדה ורק כשצצים קשיים, הוא מתעורר בתפלה. משל לאדם החפץ לרכוש דירה ויש בידו את כל הכסף, הרי שבודאי לא יתרוצץ לחפש הלוואות אלא אם נמצא במצב דחוק, וכן אדם בריא אינו חושב בד”כ כי זקוק הוא להתפלל ברכת רפאנו בכוונה כאדם חולה. אך מלמדת אותנו התורה כי כולם ללא יוצא מהכלל צריכים להתפלל וזהו “ועבדתם” בלשון רבים. כל אחד עשיר כעני, בריא כחולה, יתפללו שהלחם יזין ויבריא והמים יהיו מבורכים ותתמיד בריאותם.

היה פעם יהודי מבוגר שבכל התנהלותו התנהג בצורה מאוד פשוטה, אולם כשהגיע לברכת המזון, בירך בכוונה מופלגת. אדם שלא כבש סקרנותו, ניגש אליו ושאלו: מהו סוד ההנהגה שלך? סיפר לו אותו יהודי: “הייתי ילד כבן שתיים עשרה בחיידר בפולניה, כאשר יום אחד בא לחזק אותנו הגאון ר' מאיר שפירא מלובלין זצ”ל, וכך הוא אמר לנו: “ילדים יקרים, האם אתם יודעים איזה אות אינה מופיעה בברכת המזון?”, וכאן הוא הקריא מה שכתב ב”באר היטב” (או”ח סימן קפ”ה אות א') וז”ל: “מצאתי למה אין אות פ”א סופית (ף) בברכת המזון! לפי שכל מי שבירך ברכת המזון בכוונה, אין שולט בו לא חרון אף ולא שצף, ולא קצף, ומזונותיו מצויין לו ברווח ובכבוד כל ימיו”. אמר לנו המהר”ם שפירא זצ”ל שכל ילד יקבל על עצמו בקבלה חזקה לברך ברכת המזון בכוונה. ותרויחו את הבטחת ה”באר היטב”. עברו שנים ויום אחד מצאתי את עצמי בשערי אושוויץ, במסדר הידוע לצד ימין ושמאל… מול הצורר הנאצי ימ”ש, לפתע נזכרתי באותה שיחה נוראה של המהר”ם שפירא, ואמרתי לעצמי, זהו הגיע הזמן של פירעון הצ'ק. וכך מצאתי את עצמי מתפלל לבורא עולם: “רבונו של עולם יש לי הבטחה מה”באר היטב” שמי שמברך ברכת המזון בכוונה לא יהא לו צרות, אני מתחנן לפניך ריבונו של עולם תציל אותי מכל צרה וצוקה, ותוך כדי תפלה מורים לי עם האצבע לצד ימין. לאחר מכן הכריזו שכל אחד צריך לומר בפני הקצין באיזה תחום הוא מבין כדי לשבץ אותו בעבודה, ואני שהייתי בחור ישיבה בלא ידע באיזה מקצוע לא ידעתי מה לומר, וכך בעמדי בתור נשאתי תפלה נרגשת לבורא העולם. תוך כדי תפלה זה שעמד בתור מאחרי פונה אליי ואומר לי: תגיד לקצין שאתה טבח ואני עוזר שלך, וכך מצאתי את עצמי כטבח במטבח של אושוויץ, בשעה שהאחרים נמקו ברעב אני הייתי במטבח של אושוויץ עם כל האוכל…

באדיבות עלון “פניני הפרשה”, לצפיה בעלון במלואו לחץ כאן