התרוממות

כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם – האור החיים הקדוש מבאר מדוע נאמר כאן בענין מחצית השקל לשון “כי תשא”, שמשמעותו הרמה ונשיאת ראש, ולא לשון נתינה או פקידה? ומבאר כי החוטא גורם בחטאו כפיפת ראשו, כי בחינת הרע מהותה “אל ארץ תביט”, כענין הבהמה שראשה מביט לארץ, להפך ממלאך שראשו נמצא בשמים, והאדם הוא באמצע, אם זכה הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ואילו אם חלילה לא זכה, ראשו נמצא בארציות ובגשמיות. וצריך להבין איך על ידי מחצית השקל שהוא דבר גשמי זוכים בני ישראל לנשיאות ראש, להיות כמלאכים ולמעלה מהם? בבעל הטורים כתב רמז לסמיכות הפסוק “כי תשא את ראש בני ישראל” לפסוק המסיים את הפרשה הקודמת: “וכיפר אהרן על קרנותיו”, רמז למה שאמרו “רמה קרנם של ישראל בכי תשא”, והדבר הוא כמדרש פליאה, איך ע”י צדקה מתרומם קרן ישראל? אלא הענין הוא שכאשר האדם דואג ומשתדל ע”י כספו שהשקיע בו כוחות לבנות את בית המקדש ולהוריד שכינה לישראל, הוא בעצמו מתרומם וראשו נמצא בשמים וכל אשר יעשה יצליח.

מסופר כי פעם נסע הגאון רבי רפאל ברוך טולדאנו זצ”ל ממרוקו לכפר נידח. כשהגיע לכפר הזדעזע. החורף היה בעיצומו, והתושבים היהודים היו לבושים בלויי סחבות, מבלי בגדים חמים להתגונן כראוי מפני הקור. מיהר הרב לעירו, והחל באיסוף תרומות לקניית אריגים חמים לתושבי הכפר כדי שיתפרו בגדים מתאימים להם ולילדיהם, אך בדיוק באותו זמן היה מחסור גדול בסחורות, ולא היתה אפשרות להשיג בדים ובגדים למשלוח לאותו כפר. התפלל הרב וביקש מהקב”ה שישלח עזרו מקודש.

בתוך כך, נקרא רבי רפאל ברוך למושל, שם התברר לו כי מפאת מצב החירום נאסר גם איסוף כספים, ומישהו הלשין על הרב שהפר את האיסור. בא הרב אל המושל ובכיסיו כל הכסף שאסף, פנה אליו המושל ואמר: אתה רבם של היהודים? איך אתה פועל נגד תקנות המדינה?! הוציא הרב את כל הכסף, והניחו על שלחן המושל, תיאר לפניו את העניות האיומה באותו כפר שתושביו קופאים מקור, והוסיף: “אם אינני רשאי לקנות בגדים עבורם, ידאג להם המושל שהרי הם נתיניו והם במצוקה גדולה”. המושל שסבר בתחילה כי התרומות נאספו לצרכי קהילתו של הרב, השתומם כששמע את המטרה, והתרגש מאד מדברי הרב ופטרו לשלום, ובנוסף הפעיל את קשריו בקרב הסוחרים להשיג את כל הכמות של האריגים. הודה רבי רפאל ברוך לקב”ה בתשבחות והלל שזיכהו לסייע לנזקקים אלו. זהו שאמרנו. דוקא הנתינה הגדולה של עם ישראל, הרימה את קרנם ורוממה אותם, כי מי שדואג לעזור, יוכל לפעול גדולות ונצורות שלא כדרך הטבע.

באדיבות עלון “פניני הפרשה”, לצפיה בעלון במלואו לחץ כאן