השלחן ערוך והבן איש חי – הילכו יחדיו?
המעיין במאמריו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ”ל על חשיבות הפסיקה לפי מרן השלחן ערוך, ימצא שהוא טורח ומביא סוללה שלמה של פוסקים בפרט מבני ספרד הכותבים במפורש כי אתכא דמרן סמכינן, ואין לזוז מהוראותיו ימין ושמאל. אלא שבפועל, אנו מוצאים שאותם פוסקים עצמם לא אחת מורים אחרת ממרן ופעמים אף לקולא.
המפליא ביותר הוא שבהקדמת ספרו “הליכות עולם” מביא מרן את דברי רבנו הבן איש חי עצמו שכתב שאנו פוסקים כמרן השלחן ערוך בין להקל בין להחמיר. וזאת בזמן שבהרבה מאוד מקומות פסקיו של הבן איש חי עצמו אינם עולים בקנה אחד עם פסקי מרן השלחן ערוך.
כדי ליישב את הדברים, עלינו להקדים שההלכה מחמת אופיה, כמעט ואין בה כללים מוחלטים וחד משמעיים שמתאימים בכל מקום. לכל כלל כידוע יש הרבה יוצאים מן הכלל. בדיוק כמו שההלכה אוסרת לבשל בשבת, וברור לכולם שיש היתרים לחולה וכדומה, כך גם יש כלל שהולכים לפי הוראות מרן השלחן ערוך, אך יש יוצאים מן הכלל שמוסכמים על הכל. כמו ספק ברכות להקל כנגד מרן, וכן במקרה שכל האחרונים פסקו דלא כמרן, וכן במקום שדעת האר”י שונה מדעת מרן, ועוד.
אם כן, אותם פוסקים שכתבו שאין אנו זזים מפסקי מרן, התכוונו לגישה בסיסית שבה יש ברמה ההצהרתית נאמנות כללית לפסקי השלחן ערוך על פני שאר הפוסקים, אולם לכל אחד מהפוסקים יש כמה כללים שהם יוצאים מן הכלל הזה. גם מרן זצ”ל עצמו שהוא גדול הנאמנים לפסיקת השלחן ערוך, במקומות לא מעטים מורה שלא כמותו מסיבות כאלו ואחרות.
הגישה השונה בין מרן לפוסקים האחרים היא בסך הכל בהכרעה מַהם היוצאים מן הכלל.
מרן מצמצם יותר את המקרים היוצאים מן הכלל, ואילו החולקים עליו מרחיבים אותם יותר. הבן איש חי, למשל, מסכים אמנם שבאופן כללי יש ללכת לפי מרן השלחן ערוך בין להקל ובין להחמיר, אלא שיש לו כמה יוצאים מן הכלל, כמו למשל: במקום שדעת הקבלה שונה מדעת מרן (ובפרט האר”י), חומרות של הרמ”א שלדעתו ראוי להחמיר אותם (אולי כיון שראה שבמציאות מגיעים לידי מכשול), במקום שיש מנהג ברור להיפך, ובדיני גיטין וקדושין.
מרן פאר הדור הגר”מ מאזוז שליט”א בהקדמתו לספר “בן איש חי” (עם הגהותיו), נדרש לבירור דרכו של הבן איש חי שהרבה פעמים מחמיר אף נגד דעת מרן, וטוען כי ההסתכלות על קבלת הוראות מרן, אינה חד משמעית, וממותנת היא יותר מכפי שמקובל לחשוב. בדבריו הוא מוכיח שקבלת הוראות מרן אינה בגדר ודאי לדידן, שהרי עושים ספק ספיקא נגדו בכמה מקומות כידוע, וכן מחמירין בספק ברכות ובגיטין וקידושין שלא כדעת מרן.
בספרי אחרונים בני זמנינו הביאו כאילו מהר”י פראג'י כתב שהנוטה מהוראות מרן השלחן ערוך שהוא מרא דאתרא, הרי הוא כאילו זז מדברי תורה ומזלזל בכבוד רבו. אך מרן ראש הישיבה שליט”א מעיר שם כי אין הדבר מדויק, והמעיין במקור הדברים בשו”ת מהרי”ף (סי' נ”ט) יראה שהוא מדבר על מרא דאתרא שקיבלו הוראותיו בין לקולא ובין לחומרא, ולא הזכיר את מרן, מה שמחליש במקצת את חומרת הדבר כי אפשר שיש לחלק. הגע עצמך – הוא מוסיף – הרי ידוע שהמבי”ט ומהרימ”ט ומהריט”ץ והפר”ח ועוד גאוני עולם חולקים בכמה מקומות על מרן השלחן ערוך בין להקל ובין להחמיר, וכי נאמר שהם חלילה חולקים על התורה?! לבד מזאת, הוא מוסיף שדעת מהר”י פראג'י אינה מוסכמת על כל הפוסקים, ונראה שהבן איש חי רוח אחרת עמו, ולכן הוא מחמיר בכמה דוכתי נגד מרן.
מרן פאר הדור הגר”מ מאזוז שליט”א בהקדמתו לספר “בן איש חי” (עם הגהותיו), נדרש לבירור דרכו של הבן איש חי שהרבה פעמים מחמיר אף נגד דעת מרן, וטוען כי ההסתכלות על קבלת הוראות מרן, אינה חד משמעית, וממותנת היא יותר מכפי שמקובל לחשוב. בדבריו הוא מוכיח שקבלת הוראות מרן אינה בגדר ודאי לדידן, שהרי עושים ספק ספיקא נגדו בכמה מקומות כידוע, וכן מחמירין בספק ברכות ובגיטין וקידושין שלא כדעת מרן.
בספרי אחרונים בני זמנינו הביאו כאילו מהר”י פראג'י כתב שהנוטה מהוראות מרן השלחן ערוך שהוא מרא דאתרא, הרי הוא כאילו זז מדברי תורה ומזלזל בכבוד רבו. אך מרן ראש הישיבה שליט”א מעיר שם כי אין הדבר מדויק, והמעיין במקור הדברים בשו”ת מהרי”ף (סי' נ”ט) יראה שהוא מדבר על מרא דאתרא שקיבלו הוראותיו בין לקולא ובין לחומרא, ולא הזכיר את מרן, מה שמחליש במקצת את חומרת הדבר כי אפשר שיש לחלק. הגע עצמך – הוא מוסיף – הרי ידוע שהמבי”ט ומהרימ”ט ומהריט”ץ והפר”ח ועוד גאוני עולם חולקים בכמה מקומות על מרן השלחן ערוך בין להקל ובין להחמיר, וכי נאמר שהם חלילה חולקים על התורה?! לבד מזאת, הוא מוסיף שדעת מהר”י פראג'י אינה מוסכמת על כל הפוסקים, ונראה שהבן איש חי רוח אחרת עמו, ולכן הוא מחמיר בכמה דוכתי נגד מרן.
Google
תגובות