הכל תלוי ברצון!

וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים – כתב רש”י שהיתה כאן אמנות יתירה שטוו את הצמר מעל גבי העיזים (מבואר בספורנו שהטעם כדי שיהיו החוטים משובחים יותר באיכותם, כי כל דבר שנעשה במקום גידולו הוא יותר משובח באיכותו). ויש להבין איך מתקשר “נשיאות לב” (שפירושו רצון גדול) ל”חכמה”, הרי הרצון נמצא בלב ואילו החכמה במח? ומהיכן זכו לחכמה גדולה כזו לטוות מעל העזים? אלא נשיאות הלב נתנה להן כח עצום, שכן לב האדם יכול להתרומם לגבהים עצומים על מנת לפעול גדולות ונצורות, כי “אין דבר העומד בפני הרצון”, ויש סייעתא דשמיא מיוחדת לאדם שמתמסר. וכבר אמר על זה אחד מגדולי המוסר שההבדל בין אדם גדול לאדם קטן הוא כח הרצון. לאדם גדול יש חשק גדול לעשות מעשים טובים ולאדם קטן יש אמנם רצון וחשק, אך הרצון קטן וכך הן התוצאות. וכבר אמר שלמה המלך “מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים”. לכל התוצאות יש מקור אחד – הלב והרצון. ולכן מבקש דוד המלך ע”ה בתהלים “לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי”, כי אדם יכול לעשות דברים שאין בכוחו לעשותם רק מכח הרצון. ולכן גם כאן הנשים הללו זכו לחכמה יתירה על ידי הרצון החזק להשתתף במלאכת הטוויה של המשכן, וכך זכו לסיעתא דשמיא לעשות את המלאכה בשיא השלמות האפשרית.

מסופר כי פעם נסע הגאון רבי רפאל ברוך טולידנו זצ”ל ממרוקו לכפר נידח. כשהגיע לכפר הזדעזע. החורף היה בעיצומו, והתושבים היהודים היו לבושים בלויי סחבות, מבלי בגדים חמים להתגונן כראוי מפני הקור. מיהר הרב לעירו, והחל באיסוף תרומות לקניית אריגים חמים לתושבי הכפר כדי שיתפרו בגדים מתאימים להם ולילדיהם, אך בדיוק באותו זמן היה מחסור גדול בסחורות, ולא היתה אפשרות להשיג בדים ובגדים למשלוח לאותו כפר. התפלל הרב וביקש מהקב”ה שישלח עזרו מקודש. בתוך כך, נקרא רבי רפאל ברוך למושל, שם התברר לו כי מפאת מצב החירום נאסר גם איסוף כספים, ומישהו הלשין על הרב שהפר את האיסור. בא הרב אל המושל ובכיסיו כל הכסף שאסף, פנה אליו המושל ואמר: אתה רבם של היהודים? איך אתה פועל נגד תקנות המדינה?! הוציא הרב את כל הכסף, והניחו על שלחן המושל, תיאר לפניו את העניות האיומה באותו כפר שתושביו קופאים מקור, והוסיף: “אם אינני רשאי לקנות בגדים עבורם, ידאג להם המושל שהרי הם נתיניו והם במצוקה גדולה”. המושל שסבר בתחילה כי התרומות נאספו לצרכי קהילתו של הרב, השתומם כששמע את המטרה, והתרגש מאד מדברי הרב ופטרו לשלום, ובנוסף הפעיל את קשריו בקרב הסוחרים להשיג את כל הכמות של האריגים. הודה רבי רפאל ברוך לקב”ה בתשבחות והלל שזיכהו לסייע לנזקקים אלו. בזכות נשיאת הלב הגדולה שזכה לה, הקב”ה השלים את חפצו לסייע לעניים ולהלבישם בגדים כפי הצורך.

באדיבות עלון “פניני הפרשה”, לצפיה בעלון במלואו לחץ כאן