אש התורה

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ – שואל רש''י כיצד אפשר לומר שהשמים והארץ נבראו ראשונים, הרי בפסוק הבא נאמר שהעולם היה בתחילה מים ''ורוח אלוקים מרחפת על פני המים'' והיתה גם אש, שהרי השמים נבראו מאש ומים? ועוד יש להבין הרי ביום הראשון נברא האור, והשמים לא נגמרו בעשייתם עד היום השני, אם כן, איך שייך לומר שהשמים והארץ נבראו בראשית כל הבריאה, הרי השמים נגמרו רק אחרי בריאת המים, הרוח והאור.

לכן כתב רש''י: אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שאמרו חז”ל בשביל התורה שנקראת “ראשית דרכו”, ובשביל צדיקים שנקראו “ראשית תבואתו”. ויש בכך רמז נפלא שהרי אותיות “בראשית” הם “ברית-אש”, והאותיות ''אש'' נמצאים בתוך המלה “בראשית”, לרמוז לתורה שעליה נאמר ''מימינו אש דת למו''. התורה כולה אש כדברי חז''ל שאמרו שהתורה נכתבה אש שחורה ע''ג אש לבנה, וכמו שהאש יכולה להתפשט עד אין סוף, ואין לה הגבלות של גובה, רוחב, נפח ועומק, אלא ככל שיש עצים וחומר בעירה שנתפס בה, מוסיפה והולכת וגדלה עד אין סוף ותכלית, שכו דרך האש שהיא כח רוחני שאין לו הגבלות של החומר הנמצא בשאר כוחות הטבע.

וכמו כחה של האש, כך גדול כח התורה. כשהאדם משקיע עמל ויגע בה, מוסיפה לו עוד חכמה ודעת בלי גבול ותכלית, כענין מה שאמרו חז''ל במסכת ראש השנה (דף כ''ו:) לא הוו ידעי רבנן מאי ''סלסלה ותרוממך'', עד שפירשה להם העוזרת של רבנו הקדוש: הפוך בה והפוך בה דכולה בה, כמה שהאדם הופך בדברי תורה ומתעמק בה, זוכה להוסיף ולראות עוד ועוד חכמה, והיא מרוממת את האדם בכל המעלות הנמצאות בין בגשמיות ובין ברוחניות.

מסופר על הגאון רבי יצחק אלחנן זצ”ל שאחר שהתפרסם כגדול הדור, חלקו לו כבוד בצורה מיוחדת בכל מקום אליו הגיע. פעם, פגשו חברותא שלו ושאלו: הרי למדנו יחד על אותו ספסל, וכיצד זה זכית לקנות מדרגה כ''כ גבוהה בידיעת התורה, מה שאני לא זכיתי. השיבו: אגלה לך סוד, כשהיינו חוזרים מלמוד הישיבה למקום השינה, הייתי מלווה אותך לדירתך, אך מיד לאחר מכן שבתי לבית המדרש להמשיך ללמוד, ודווקא תוספת הלימוד הזו זיכתה אותי במעיינות החכמה.

באדיבות עלון “פניני הפרשה”, לצפיה בעלון במלואו לחץ כאן