ודגלו עלי אהבה

במעמד הר סיני, ירדו עם בורא העולם, רבבות רבבות של מלאכים, והיו כולם מוכתרים בדגלים, כל מלאך נושא דגל משלו. אמרו ישראל: הלוואי כך אנו נעשים דגלים כמותם, הלוואי הוא מגדיל עלינו אהבה בדגלים. אמר להם הקדוש ברוך הוא: מה נתאוויתם? להיעשות דגלים? הריני ממלא משאלתכם שנאמר: “ימלא ה' כל משאלותיך” – מיד הודיע ה' למשה ואמר לו, לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו…
 
באמת, מכל מעמד הר סיני, מכל מה שנבקעו שמים ושמי שמים, וראו את כל העולמות כולם, כל מה שחמדו ונתאוו לו אבותינו, זה דגלים??? זה קצת מזכיר לנו תמונה של מורה המלמד את התלמיד ומעביר לו חומר, והתלמיד – הוא חולם מתי יהיה לו תיק של מורה, נו באמת…
 
כדי להבין מדוע עם ישראל רצו את הדגלים, נבין מה הוא המושג דגל, ולמה מלאכים מחזיקים דגלים?
 
מלאך – פירושו שליח, וכל מלאך ממונה על דבר אחד בלבד: שר של אש, שר של מים… לכל מלאך תפקיד מוגדר, ואין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, או ממלא שני תפקידים, המלאך גבריאל ממונה על הגבורות, ורפאל על הרפואות, גדוד מלאכים לעצים, וגדוד מלאכים לעשבים, שכן למדנו שלכל עשב ועשב – יש לו מלאך שאומר לו גדל, וכל מלאך עושה את תפקידו בלבד.
 
אין מלאך של עשב שחושב, שתפקידו קטן ממלאך של עץ, אלא הוא נושא את דגל התפקיד בגאה ובגאון, וזה מה שרצו עם ישראל: שלכל אחד מעם ישראל, יהיה תפקיד מוגדר. שכל אחד יהיה חייל בצוות, וחשוב מזאת שלא יהיה חייל אחד חשוב, פחות מחייל אחר, לכולם תפקיד ויעוד בעולמו של ה'. חיילים של חסד, וחיילים של תורה, חיילים של תפילה, וחיילים של עשיה, חיילים של נגלה, וחיילים של נסתר, כולם אהובים, חשובים, ונושאים את דגל תפקידם ברמה, כי העולם כולו צריך כל אחד מהם, וכל אחד ממלא את שליחותו וחלקו בעולם.
 
מיד הודיע ה' למשה ואמר לו: לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו…
 
“שובי שובי השולמית” – כך אומרים אומות העולם לעם ישראל: האומה המושלמת – השולמית, שובי בך מההסכם שחתמת עם בורא העולם, ואז אם תשובי מההסכם והברית, אנחנו מבטיחים: “ונחזה בך” – נשים אתכם בקדמת הבמה כל המבטים יהיו מופנים אליכם, אתם תהיו החשובים שבאומות, מכם יהיו מלכים, דוכסים, הגמונים, תחת היותכם מבוזים ונרדפים, רק תמירו את אמונתכם והדבקו בנו הגויים, בואו אלינו ונכתיר מכם מלכים לעולם.
 
וישראל עונים להם: “מה תחזו בשולמית” – מה תתנו לנו כבוד וייקר? מה גדולה אתם נותנים לנו, שמא “כמחולת המחניים” – כלום יכולים אתם לעשות לנו גדולה, כמו שעשה עמנו אלוקים במדבר? ששם אותנו מחנות מחנות במדבר, מסביב לאוהל מועד יחנו, ולכל שבט דגלו שלו?
 
ההבטחה של אומות העולם, לתת לעם ישראל להיות מן השולטים בעולם, היא הבטחה נאה, אבל האם כל אחד ואחד מעם ישראל יקבל חלק בעוגת השלטון, האם כל אחד ישלוט במדה שווה?
 
הלא אצל הקדוש ברוך הוא היינו כמחולת המחניים, לכל אחד יש תפקיד, כל אחד הוא מלך, הוא דוכס בעבודת ה' כל אחד הוא הגמון ושולט על ההגמוניה שלו בתיקון העולם, לכל שבט ושבט יש דגל, יש תפקיד, והוא נושא את תפקידו בגאווה, ואין לאחד תפקיד יותר חשוב מן השני, כי היינו כולנו כמו במחול – בעיגול מסביב למשכן.
 
ולעתיד לבא נאמר, שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים, והוא ניצב כביכול במרכז, וכל צדיק מצביע ואומר: זה ה' קיוינו לו, נגילה ונשמחה בישועתו. ופירשו רבותינו כל צדיק ויחודו שלו, זה בתורה, וזה בתפילה, זה בהרבצת תורה, וזה במעשי חסד, זה בנגלה, וזה בנסתר, אבל כולם סובבים סביב ציר אחד ומגמת פניהם אחד והם כולם במחול אחד ובעיגול אחד, קרובים במדה שווה ואהובים במידה שווה.
 
“הביאני אל בית היין” – זה הר סיני שבו ירדה תורה לעולם, שמשכרת ומשמחת כמו יין, “ודגלו עלי אהבה” – ובאותו מעמד קיבל כל אחד את תפקידו, תפקיד עם משמעות, תפקיד עם דגל, שניתן מתוך אהבה…