Menu

הלכות תקון חצות

תִּקּוּן חֲצוֹת

חֲשִׁיבוּת אֲמִירָתוֹ

א. כָּתַב מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ: רָאוּי לְכָל-יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁיְּהֵא מֵצֵר וְדוֹאֵג עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ[1]. וְרַבֵּנוּ הָאֲרִ”י זַ”ל תִּקֵּן לְכָךְ סֵדֶר עַל פִּי הַסּוֹד הַנִּקְרָא “תִּקּוּן חֲצוֹת”. וּזְמַנּוֹ מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה עַד עַמּוּד הַשַּׁחַר[2].

תיקון חצות או לימוד תורה

ב. מִי שֶׁהָיָה נֵעוֹר לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְיֵשׁ לוֹ זְמַן מֻעָט לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אוֹ לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת-תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף[3]. וְכֵן בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת, אִם אֵין לוֹ פְּנַאי לוֹמַר גַּם תִּקּוּן חֲצוֹת וְגַם סְלִיחוֹת-תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף, כִּי הוּא עִקָּר גָּדוֹל יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵהַסְּלִיחוֹת[4].

“תִּקּוּן רָחֵל” וְ”תִקּוּן לֵאָה”

ג. “תִּקּוּן חֲצוֹת” מֻרְכָּב מִ”תִּקּוּן רָחֵל” וּמִ”תִּקּוּן לֵאָה” (אֵין הַכַּוָּנָה לְאִמּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשׁוֹת רָחֵל וְלֵאָה, אֶלָּא לְמֻשָּׂגִים גְּבוֹהִים עַל פִּי הַסּוֹד שֶׁגַּם אִמּוֹתֵינוּ נִקְרְאוּ עַל שְׁמָם). בְּדֶרֶךְ כְּלָל צָרִיךְ לוֹמַר אֶת שְׁנֵיהֶם, פְּרָט לְיָמִים מְיֻחָדִים שֶׁאוֹמְרִים בָּהֶם “תִּקּוּן לֵאָה” בִּלְבַד, וְאֵלּוּ הֵם: רָאשֵׁי חֳדָשִׁים (לְעִנְיָן זֶה מַתְחִיל רֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְּׁעַת מוֹלַד הַלְּבָנָה הָרָשׁוּם בְּלוּחַ הַשָּׁנָה, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְוַדִּים בּוֹ בַיּוֹם), יְמֵי הָעֹמֶר, עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, חֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת, כָּל-שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה (בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל), וְיָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן[5], וְכֵן בְּבֵית הֶחָתָן וּבְבֵית הָאָבֵל[6]. (אֲבָל בְּלֵיל הַמִּילָה אוֹמְרִים גַּם תִּקּוּן רָחֵל, חוּץ מֵאֲבִי הַבֵּן, הַסַּנְדָּק וְהַמּוֹהֵל)[7]. וְלַיְלָה אֶחָד בַּשָּׁנָה אוֹמְרִים בּוֹ “תִּקּוּן רָחֵל” בִּלְבַד, וְהוּא לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב[8].

בימי בין המיצרים

ד. בִּימֵי בֵּין הַמְּצָרִים (גַּם בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה), מוֹסִיפִים לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת גַּם בַּיּוֹם, וְאוֹמְרִים “תִּקּוּן רָחֵל” בִּלְבַד, וּזְמַנּוֹ מֵחֲצוֹת הַיּוֹם עַד הַשְּׁקִיעָה[9].

ה. וְאֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם כְּלָל תִּקּוּן חֲצוֹת: לֵילֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, חֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים[10].

כֵּיצַד אוֹמְרִים תִּקּוּן חֲצוֹת?

ו. כָּךְ סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת: יֵשֵׁב עַל הַקַּרְקַע לְיַד פֶּתַח הַחֶדֶר סָמוּךְ לַמְּזוּזָה (וְטוֹב שֶׁלֹּא יֵשֵׁב עַל הָרִצְפָּה מַמָּשׁ, אֶלָּא יַנִּיחַ אֵיזֶה בַּד אוֹ כָּרִית מִתַּחְתָּיו[11]), וְטוֹב שֶׁיִּהְיֶה הַפֶּתַח פָּתוּחַ, וְיָסִיר מִנְעָלָיו וְיֵשֵׁב יָחֵף, וְיָכֹף רֹאשׁוֹ. וְיַתְחִיל לוֹמַר “עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל”, וִיכַוֵּן לִבְכּוֹת בְּמִזְמוֹר זֶה עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר “מִזְמוֹר לְאָסָף”, וִיכַוֵּן לִבְכּוֹת עַל הֲרֵגַת הַצַּדִּיקִים, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר שְׁאָר תִּקּוּן רָחֵל וְתִקּוּן לֵאָה כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס הַכֹּל בַּסִּדּוּר. וּמִזְמוֹר “בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא” (שֶׁבְּסוֹף “תִּקּוּן לֵאָה”), יֹאמַר בְּקוֹל בְּכִיָּה וּתְחִנָּה, וִיבַקֵּשׁ מְחִילָה מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל עֲווֹנוֹתָיו[12]. וּבְיָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תִּקּוּן רָחֵל, אֵין צָרִיךְ לֵישֵׁב עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, אֶלָּא יָכוֹל לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמוֹ וְלוֹמַר תִּקּוּן לֵאָה[13].

וידוי

ז. נוֹהֲגִים לוֹמַר וִדּוּי קֹדֶם תִּקּוּן חֲצוֹת. וְאִם הָיָה עֵר וְאָמַר וִדּוּי בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה אוֹ שֶׁעוֹמֵד לוֹמַר וִדּוּי בַּסְּלִיחוֹת בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, לֹא יֹאמַר וִדּוּי בְּתִקּוּן חֲצוֹת[14].

פסוקים לאחר אמירתו

ח. אַחַר מִזְמוֹר “אוֹדֶה ה' ” לִפְנֵי “לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד”, יֹאמַר פָּסוּק “נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ” וגו', וּפָסוּק “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא” וגו'[15]. (וְכֵן נִדְפַּס בַּסִּדּוּרִים הַיְשָׁנִים. אָמְנָם בַּסִּדּוּרִים הַחֲדָשִׁים נִשְׁמְטוּ פְּסוּקִים אֵלּוּ, וּבְסִדּוּרֵנוּ הֶחֱזַרְנוּם לִמְקוֹמָם בס”ד).

משניות ופתח אליהו

ט. לְאַחַר שֶׁיְּסַיֵּם תִּקּוּן חֲצוֹת טוֹב לוֹמַר פֶּרֶק רִאשׁוֹן מִמַּסֶּכֶת תָּמִיד[16] (וְהִדְפַּסְנוּהוּ בַּסִּדּוּר). וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר פְּתִיחַת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב[17].

אם הגיע עלות השחר

י. מִי שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְסַיֵּם תִּקּוּן חֲצוֹת עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, יָכוֹל לְסַיֵּם תִּקּוּן לֵאָה כְּחָמֵשׁ דַּקּוֹת אַחַר עֲלוֹת הַשַּׁחַר, אֲבָל תִּקּוּן רָחֵל לֹא יֹאמַר אַחַר עֲלוֹת הַשַּׁחַר[18].

מִי שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ לְכַוֵּן

יא. רַבֵּנוּ הַ”בֶּן אִישׁ חַי” זִיעָ”א, נִשְׁאַל מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ לְעוֹרֵר בְּקִרְבּוֹ שׁוּם צַעַר עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁאָר הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים בְּסָעִיף ו', וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכְּשֶׁהוּא קוֹרֵא תִּקּוּן חֲצוֹת, עוֹלִים בְּלִבּוֹ כָּל-מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת וְאֵינוֹ שָׂם לֵב עַל מַה-שֶּׁמּוֹצִיא מִפִּיו, וּלְפִי דַעְתּוֹ כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן בְּתִקּוּן חֲצוֹת, מוּטָב שֶׁלֹּא יִקְרָאֶנּוּ כְּלָל. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ, שֶׁזּוֹהִי טַעֲנַת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁ”מַּרְאֶה טְלָפַיִם בְּסִמָּנֵי טָהֳרָה” כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הָאָדָם מִקִּיּוּם הַמִּצְוֹת וּדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְאַף עַל פִּי שֶׁוַּדַּאי צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהַכְנִיס בְּלִבּוֹ צַעַר עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַהֲרֵגַת הַצַּדִּיקִים כַּנַּ”ל, אֲבָל גַּם אִם אֵינוֹ מַצְלִיחַ, עִם כָּל-זֶה לֹא יִמָּנַע מִלּוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת, כִּי הָעִקָּר בְּכָל-הַמִּצְוֹת הוּא חֵלֶק הַמַּעֲשֶׂה[19].


[1] ש”ע (סי' א' ס”ג).

[2] שו”ת איש מצליח (ח”א חאו”ח סימן ד').

[3] כה”ח (סי' א' אות ט”ז) בשם שער הכוונות.

[4] כה”ח (שם) בשם הברכ”י.

[5] כה”ח (סי' א' אות י”ט ד”ה ואחר כך).

[6] בן איש חי (ש”א פרשת וישלח אותיות:  ה', ז').

[7] בן איש חי והליכות עולם (שם).

[8] בן איש חי (פרשת דברים אות כ”ה).

[9] כה”ח (סי' תקנ”א אותיות: רכ”א, רכ”ב, רכ”ד). ועיין  בסידור לתשעה באב (הנד”מ ע”י מכון הרב מצליח) מ”ש בזה מרן ראש הישיבה שליט”א באורך.

[10] בן איש חי (פרשת וישלח אות ז').

[11] משום שרוח רעה שורה על הקרקע, ואע”פ שאין זו קרקע ממש אלא רצפת אבנים יש להחמיר. אבל אם אינו מוצא משהו להניח תחתיו, רשאי לשבת על הרצפה ללא חשש (כה”ח סי' תקנ”ב אות ל”ט).

[12] בן איש חי (ש”א פרשת וישלח אות י”א).

[13] בן איש חי (שם אות י').

[14]  בן איש חי (שם אות י”ג).

[15] מרן החיד”א בניצוצי אורות (פרשת שלח-לך דף קנ”ו ע”ב אות ד') בשם הרמ”ז, ובמורה באצבע (סי' ב' אות מ”ו).

[16] כן כתוב בספר שערי ציון (הקדמון), והובא בסדור בית עובד ובכל סדורי ליוורנו.

[17] בן איש חי (פרשת וישלח אות ו'), ע”ש הטעם.

[18] שו”ת איש מצליח (ח”א חאו”ח סימן ד').

[19] שו”ת רב פעלים (ח”א ס”א), וספר עוד יוסף חי (הלכות, פרשת וישלח אות א'). ע”ש באורך ותרוה צמאונך.

לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא
למאמר הקודם

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מערכת האתר

279
9
68

מאמרים חדשים

עיון או בקיאות

 "ללמוד סוגיות בעיון ולהעמיק במפרשים - לצלול בים התלמוד , או שאולי עדיף ללמוד בקיאות''.1 לקריאה
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew