הלכה

יש מחלוקת גדולה אם כל המוסיף גורע או שבוודאי העושה כהראב”ד יש לו על מי לסמוך. אבל לכתחילה נכון להורות כהרמב”ם עמוד היראה, ותפסת מועט תפסת, והאר”י ס”ל כוותיה. וכמ”ש מרן רה”י בירחון אור תורה (אד”ר תשע”א סימן פ”ו).

והנני מצרף מאמר אחד מתוך מאמרים רבים שעתידים לראות אור בקרוב בעה”ו.

יש כאן דין נ”ט בר נ”ט בשעת בישול שנחלקו בו האחרונים, עיין בהוראה ברורה (יו”ד סי’ צ”ה סק”ח) שמעיקר הדין יש להקל, ושכ”פ מרן הגרע”י זצ”ל בהליכות עולם (ח”ז עמ’ פ’). בפרט שכאן זה עובר לסיר ולא עובר ישר אל האוכל, ובזה אפשר שגם המחמירים יודו להקל. [ומלבד זה באופן שרק אחד רותח בחום של יד סולדת אפשר שאינו בגדר שעת בישול].

ידועים דברי האבודרהם שבהודאה לא יוצאים ידי חובהה מאחר אלא כל אדם צריך להודות בעצמו, וכנראה מטעם זה חז”ל תקנו שכל אדם באשר הוא יאמר איזה נוסח הודאה קצר שהוא יאמר אותו, ולא רצו שיאמר נוסח ארוך כי זה יקשה על אלו שלא ידעו להתפלל לבד. אלא שאחר שהיו כמה נוסחאות של כמה אמוראים והצטרפו כולם לנוסח אחד נעשה הנוסח ארוך.

לגבי עט פיילוט הכוונה שם שכשר מצד החומרים שבו, אך אח”כ התברר שבמציאות הצבע שלו מתחלף. [בעזרת ה’ בהוצאה החדשה הענין יובהר].
לגבי רפידוגרף לא כתוב שם כלום.

יש איסור לגבי בגדים חדשים רק בג’ תנאים: לבן, חדש, מגוהץ (ש”ע יו”ד סי’ שפ”ט ס”ה). ולפי זה כל בגד שאינו לבן מותר. אמנם גם בלי זה מרן הרב עובדיה זצ”ל בחזון עובדיה (אבילות ח”ב עמ’ ש”ג) מיקל בכל אופן, כי אין היום גיהוץ שהיה בזמן הגמרא.
אמנם יש מנהג שמוזכר ברמ”א (שם ס”ג) לא לעשות בגדים חדשים כל י”ב חודש, ומסתבר שהוא הדין לנעליים ותכשיטים חדשים. אך זה רק חומרא ומנהג, ומעיקר הדין מותר.

אם כוונת השאלה אם מותר אחרי הרגל, התשובה היא שמותר. אם כוונת השאלה אחרת, תשלחו שוב.