מתי יש לומר פסוק על חלום

אדרבה, דעת מרן ראש הישיבה שליט”א להלכה כוותך לברך על הים התיכון עושה מעשה בראשית, וכמו שכתב שם: ומי שרוצה לצאת ידי כל הדעות יברך על הים התיכון עושה מעשה בראשית וכו’. ע”ש. ומ”ש להביא ראיה מהגמ’ הוא רק לסייע את פסק מרן וליישבו ולא לתפוס כמותו להלכה. ובזה מתיישב גם מה שהקשיתם כיצד אפשר להביא ראיות מהגמ’ נגד הרא”ש, והתשובה שלא באנו להכריע ע”י זה אלא רק לסייע וליישב.

באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.

לדעת המג”א סי’ קס”ח ס”ק מ”א אם קובע סעודה מברך בהמ”ז אף במזונות שאין להם צורת פת. ע”ש.

אין צורך להמתין עד השחרור, כיון שהתחייב עכשיו יכול לברך.

הדברים נכונים שאומרים בלשון הווה כמו פלוני עוזר לי, אבל זה דוקא כאשר אומרים רק את ההווה ובו כוללים גם את העבר והעתיד, אבל כאן שמזכירים את העבר והעתיד אדרבה נראה יותר נכון להזכיר עבר ואח”כ הווה ואח”כ עתיד.

מעיקרא וודאי שאין ראוי להתגייס לצבא, וגם עכשיו בעת המלחמה לא שמענו שיש צורך שכל העם יתגייסו, ודי להם בחיילי המילואים.

במלחמה זו אין התגרות בגויים, אלא משיבים מלחמה ומגינים על עם ישראל, ונ”ל שאין מי שחולק בזה. וגם הרב בעל “ויואל משה” זצ”ל כוונתו על עצם הקמת המדינה ולא על המצב הנוכחי אחרי שכבר קמה המדינה.

וודאי שיש הסתברות שהוא סובר כדעה שניה, אך לא פשוט לומר זאת ככלל ברור בכל ספר כה”ח.

הטענות הם מסתברות, אלא שיש הבדל מהותי בין זמנינו לזמנם, שאז היה כח לחכמי ישראל לתקן תקנות, והיום אין לנו את הכח הזה.

עד כמה שידוע לי לא יוכלו חכמי ישראל בדור הזה לעשות שינוי כזה בתפלה, גם לא הרבנות הראשית ולא שום גוף אחר.

שלום וברכה

מן הסתם לפני שעתיים לא חשבת שעוד מעט יביאו לך אורז או המשך הסעודה ..  לכן עליך לברך