1) כבר נסתפק בזה הגאון חזון איש (שביעית ז אות טז) אם יש לדונם כדין אתרוג שכתב בשלחן ערוך יורה דעה (סימן שלא) לילך לגבי עונת המעשרות גם לפי הלקיטה וגם לפי החנטה, לכן אם כגון היתה החנטה קודם טו בשבט (שנה שניה הנכנסת לשלישית) והלקיטה היתה אחר טו בשבט של שלישית יש להחמיר להפריש על תנאי גם מעשר שני וגם מעשר עני, וכן על זה הדרך.
2) מרן בש"ע (שם סעיף קלד) כתב ששוי פרוטה הוא אחד מ – 32 ממעה כסף, ומעה כסף היא רביע דרהם. והנה משקל הדרהם ע"פ מרן הראשון לציון בהליכות עולם חלק ה' (הלכות חלה) 3 גרם, וא"כ רבע מזה הוא 0.75 גרם וזהו מעה כסף, יוצא שבשביל למצוא שוי ערך פרוטה צריך לחשב כמה שוה 0.75 גרם כסף טהור (אונקיה) ולחלקו ל – 32 חלקים. ובדקתי ע"י אנשים מומחים המתעסקים במתכות (כסף, זהב) ואמרו לי שכרגע לתאריך ח' טבת תשע"ב עולה 3.42 שקל לגרם אחד כסף, וא"כ נחלק 3.42 ל – 4 יוצא 0.855 נפחית תוצאה זו מ – 3.42 נקבל 2.56 זאת אומרת שערך 0.75 גרם כסף טהור שוה להיום (בתאריך הנ"ל) 2.56 שקל וזוהי מעה כסף נחלק את זה ל – 32 ונקבל 0.08 היינו ששוי פרוטה כעת היא 8 אג' בערך, כדאי לעגל ל – 9 או 10 אג'.
3) אין מחללין ממטבע (עיין למרן בשו"ת אבקת רוכל הביאה מרן החיד"א בברכי יוסף סוף סימן של"א ביו"ד). ואכתוב מה צריך לעשות כשהמטבע מתמלא לדוגמא בשקל אחד נכנס 10 פעמים ויותר חילולים (ע"פ מ"ש לעיל ב – 2) וב – 5 שקל נכנס 50 פעמים ויותר וכן ע"ז הדרך, וכשמתמלא המטבע צריך ליחד עוד מטבע חדש ולחלל עליו מס' פעמים שנכנס בו לפי ערכו, ואם רוצים לחלל את כל המטבעות יחד להוציאם לחולין צריך לחללם על שוה פרוטה של פירות היינו לדוגמא לקחת סוכר (שגם נחשב פרי ונעשה מסלק סוכר כידוע) בשווי ערך של 10 אג' ולחלל עליו את הקדושה שישי במטבעות ואז המטבעות יצאו לחולין והסוכר נתפס בקדושה וצריך להשמידו בכבוד, כיצד, תמיס את הסוכר הנ"ל במים ואח"כ תשפוך מים אלו בקרקע לא מרוצפת שיבלע באדמה, ולא לישפוך ח"ו לתוך כיור וכדו'. ודע שאין מחללין מטבע למטבע אלא אך ורק מפירות למטבע או ממטבע לפירות, אבל לא ממטבעות למטבע לכן תמיד תעשה כמו שכתבתי לחלל המטבע או המטבעות שיצטברו לסוכר בשווי שוה פרוטה כנ"ל.
Google
