שאל את הרב

דברי הגמ' בהחלט שייכים גם לזמננו, אלא שהיום צריך להשתדל בזה עד כמה שאפשר .

ולכן יש להשתדל ללכת בצידי הרחוב. ואם נקלעה אשה ליידו ימהר לעקוף אותה וללכת לפניה או לחילופין לצד השני (ולהקפיד לו לעשות כן בצורה פוגעת) 

התשובה תלויה בפירוש ר"ש והרמב"ם שם שלפי פירוש ר"ש מיירי בתערובת לח ולכן כאשר מפריש על הכל בודאי מפריש מן החיוב על החיוב ובזה מיושבת השאלה, אולם לפירוש הרמב"ם דמיירי ביבש השאלה במקומה עומדת (ושיטת הרמב"ם ושיטות נוספות כאן עמומות ועדיין אין בזה הכרעה ברורה ועוד חזון למועד

א. בהחלט כן

ב. בהחלט כמו שאר העדות, ובפרט שקל לעשות זאת. ואין כמעט מה לחשוש לאיסור,שזו מציאות רחוקה ובמקרה נדיר ביותר (מתוך עשרות אלפים) שראו התברר שהיה פצע לאשה 

הבערת אש בשבת נאסרה, משום שזו אחת המלאכות שהיו במשכן. ולאחר שקבעו חכמינו שהדלקת חשמל בשבת אסורה משום זה, מה לי אם עושים כן ע"י הדלקת מתג ומה לי אם נעשה בדיבור, אחר שהתוצאה היא אחת – האור / מזגן וכדו' נדלקו. זאת ועוד שהדבר ברור שיש לאסור כן משום זילותא דשבת. וכ"כ בזה באריכות בשו"ת הלכה למשה (נסיר, ח"ב סימן ל"ד), והסכים לדבריו הגר"א מאדאר שליט"א. ע"ש.

1. כוונתי גם על פיל, קוף, וינשוף.
2. ובדבר השאלה השניה למה לא נאמר שדינם  שווה לברכת רעמים וברקים.
הנה מרן השלחן ערוך גופיה (סימן רכ"ה סעיף ט') כתב בזו הלשון: ואינו מברך אלא פעם ראשונה שהשינוי עליו גדול מאוד. עד כאן לשונו. ומבואר שצריך להתפעל, אלא שזה לא כמו שאר ברכות הראיה שהתפעלות הוא מנפלאת הבריאה, מכוחו וגדולתו של הבורא יתברך, אלא זו התפעלות מצורתם המשונה, והנפקא מינה היא אם מברך עליהם פעם אחת בחיים או אחת לשלושים יום. וראה עוד מה שכתבתי בסימן ד' (אות א') רשימה של ברכות שכדי לברכן צריך להתפעל מאותו ענין שרוואה, וראה עוד בסימן ה' (אות ב') ביאור החילוק בין ברכת משנה הבריות לשאר ברכות הראיה. יישר כח ותודה רבה.